הלכה ליום חמישי כ"ז אב תשפ"ה 21 באוגוסט 2025

חנוכת הבית – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם יש חובה לעשות "חנוכת הבית" על ידי עשרה בני אדם שאומרים פרקי משנה וזוהר כמו שנהגו רבים?

תשובה: המנהג שנהגו ישראל לערוך "חנוכת הבית", אינו חובה מצד ההלכה, כי לא חייבו רבותינו לעשות כן בשום מקום בתלמוד, רק הוא מנהג שנהגו בו ישראל, ובדברי הפוסקים נאמרו כמה טעמים למנהג זה.

ועיקר יסוד הדברים, הוא מן הזוהר הקדוש (פרשת תזריע), שכתב בפירוש, שמי שבונה (או קונה) בית, כאשר נכנס לביתו צריך להזכיר בפיו, שהרי לעבודת ה' יתברך הוא בונה את הבית, כמו שנאמר (ירמיהו, כב) "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ", ואם יעשה כן, שיזכיר בפיו שעושה כן לעבודת ה', אז תשרה סיעתא דשמיא (סיוע מן השמים) על הבית, והקדוש ברוך הוא מזמין את קדושתו על הבית, וקורא עליו "שלום", כמו שנאמר (איוב, ה), "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". ואם לא יעשה כן, הרי הוא (חס ושלום) מזמין לביתו את הסטרא אחרא (צד טומאה).

ולכן נוהגים לומר פרקי משנה וזוהר שנתייסדו על ידי רבותינו המקובלים, לאמרם בחנוכת הבית, ומכח דברי התורה הללו שנאמרים בבית עם כניסת יושביו אליו, מראים בזה כי בונים את הבית לשם שמים, וחלה עליו רוח קדושה וטהרה, וה' יתברך משרה שכינתו על הבית ועל יושביו, ומברך אותם בשלום.

ומה שנהגו שאוכלים בשעת חנוכת הבית, מבואר בספר השורשים לרד"ק, שתחילת חינוך הבית הוא על ידי אכילה, שהוא המעשה הראשון שעושים בבית כדיירים, ועל כן נוהגים לומר את דברי התורה ואחר כך אוכלים איזה דבר, כגון עוגות, או סעודה ממש עם פת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, נהג בעצמו שבחנוכת הבית אין חובה לומר דוקא את פרקי המשנה והזוהר כמו שנהגו רבים, כי עיקר הענין בזה הוא דיבור בדבר תורה, וכן נהג בעצמו כמה פעמים, לומר דברי תורה ולשיר שירות ותשבחות לה' יתברך, ובזה מקיימים מצות חנוכת הבית. וכן השיב לנו בענין זה, שבודאי שעיקר חנוכת הבית היא בדברי תורה, ולאו דוקא באמירת פרקי משנה והזוהר כמו שנהגו.

ובפרט אם לא מבינים את דברי המשנה והזוהר, טוב שיאמרו שם דברי תורה המובנים לציבור, לזכות את הרבים ולקיים מצות תלמוד תורה. ועל ידי זה ישרה ה' שכינתו לכל בני הבית, וישם לנו שלום.

עוד הורה לנו מרן זצ"ל, שנכון לעשות חנוכת הבית גם בדירה שכורה. ולא רק בדירה קנויה וקבועה. ובספר ילקוט יוסף (שמחות ח"א עמוד רעח) הביא, שכן דעת הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, ושכן כתבו המקובלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
אנו גרים שנתיים בדירה שכורה ולא עשינו חנוכת בית, האם יש עניין לעשות כעת? ט' אדר תשפ"א / 21 בפברואר 2021

 

כן. יש ענין לעשות כעת חנוכת הבית. ופעם מרן זצ"ל השתתף בעצמו בחנוכת הבית שנעשתה אחר זמן רב.  

האם מותר לישון בדירה שעדיין לא עשו בה חנוכת הבית? י"ג אב תש"פ / 3 באוגוסט 2020

מעיקר הדין מותר. אבל המקובלים מחמירים בזה ונכון להזהר. ואם אינו יכול לעשות בשום אופן, יעשה על כל פנים לבדו, בלי מנין, שילמד תורה, ויאמר היהי רצון שיש בסוף התיקון לחנוכת הבית. ואחר כך יעשה במנין.

קנינו דירה לפני מספר חודשים. עקב שיפוץ הדירה שהתעכב, אנחנו אמורים בע"ה להיכנס לדירה בבין המצרים (לפני ראש חודש אב). האם אפשר לעשות חנוכת בבית. או לדחות אחרי ט באב? י"ח תמוז תשע"ז / 12 ביולי 2017

מעיקר הדין מותר להכנס לדירה בימים הללו. ורק אחרי ראש חודש אב, יש אופנים שאסור. ולגבי חנוכת הבית, אף על פי שיש מקום להקל לגמרי לעשות שמחת חנוכת הבית, מכל מקום נכון רק להביא עשרה אנשים, ולעשות לימוד כמקובל כדי לחנוך את הבית בדברי תורה, ויגישו לפניהם עוגות וכדומה. ואחרי תשעה באב, אם ירצו יעשו שמחה לחנוכת הבית, וילבש בעל הבית בגד חדש, או יביא פרי חדש, ויברך שהחיינו.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה