הלכה ליום ראשון י"ג כסלו תשפ"ד 26 בנובמבר 2023

דין הנשים בסעודות שבת - מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם נשים חייבות לאכול שלוש סעודות בשבת, כפי שהאנשים חייבים?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי הדינים הנוגעים לסעודות השבת, ובכללם, שכל אדם חייב לאכול שלוש סעודות בשבת, האחת בליל שבת, והשנייה ביום השבת, והשלישית ביום השבת בצהריים.

כמו כן ביארנו, שיש לברך על "לחם משנה" בסעודת הללו, כלומר, יש לברך המוציא על שתי כיכרות. וכפי שנתבאר.

ולענין נשים, אם הן חייבות בסעודות הללו או לא. כבר עמד בשאלה זו רבינו משה מפונטיזא (שהיה מבעלי התוספות לפני יותר משמונה מאות שנה), ושלח את ספקו בפני רבינו תם, האם נשים חייבות בשלש סעודות? שהרי כלל גדול בידינו, שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, כלומר, נשים פטורות מכל מצוה שהיא ב"קום ועשה", ושהיא תלויה בזמן. כגון, מצות לולב, שהיא ב"קום ועשה" (ליטול לולב), והיא תלויה בזמן (רק בחג הסוכות). והרי גם מצות סעודות השבת, היא מצות עשה, והיא תלויה בזמן, שאינה שייכת בימות החול אלא בשבת דוקא. ולפי זה לכאורה נשים פטורות ממצוה זו.

והשיב לו רבינו תם, שנשים חייבות במצות סעודות השבת, משום שמצוה זו היא זכר לנס שירד מן מהשמים לבני ישראל במדבר, והיתה יורדת להם מנה כפולה לכבוד שבת, ומאחר ואף הנשים היו באותו הנס של ירידת המן, הרי שאף הן חייבות לעשות שלש סעודות לשבת, זכר לנס. וכשם שהן חייבות במצות נר חנוכה, ובמצות מקרא מגילה וארבע כוסות, שאף הן היו באותם הנסים, כן הדין לגבי סעודות שבת, שגם הן מחוייבות בסעודה זו. (ספר הישר סימן ע אות ד). והוסיף רבנו תם, שלאור האמור, נשים חייבות גם במצות "לחם משנה" בסעודות השבת, כדין האנשים ממש.

ועוד הוסיף רבינו תם לחזק את דבריו, שמאחר ועיקר הדין של סעודות השבת ושל לחם משנה הוא מצוה מדרבנן, ולא מן התורה, הרי שבמצוות דרבנן נשים חייבות בלי שום חילוק מהאנשים. והרמב"ן (קיז.) כתב שלענין מצוות השבת, אין חילוק כלל בין נשים לאנשים. ועוד הובאו בדברי רבותינו הראשונים טעמים אחרים בענין זה, אך כולם שוים במסקנתם, שנשים חייבות במצות שלש סעודות ובמצות לחם משנה.

ואמנם הגאון רבי שלמה קלוגר כתב שנשים אינן חייבות בלחם משנה, וכתב לחלוק בזה על דברי רבותינו הראשונים מטעמים שונים. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב לדחות את כל דבריו, והוסיף עליהם בזו הלשון: "ונוראות נפלאתי, איך הרהיב עוז לדחות את דברי כל גדולי הפוסקים הנ"ל, חבל נביאים, שכולם שוים בעיקר הדין שהנשים חייבות בשלש סעודות ובלחם משנה". (חזו"ע ח"ב עמ' קעב).

ולכן העיקר להלכה, שאין שום חילוק בין אנשים לנשים, הן לגבי עצם החיוב לסעוד שלש סעודות, והן לגבי החיוב בלחם משנה, שהנשים מחוייבות בדינים אלו לגמרי.

ואמנם בכמה מקומות בזמנינו נוהגים שהאנשים סועדים סעודה שלישית בבית הכנסת, ומחמת כן מתרשלות הנשים ואינן אוכלות סעודה זו, או שמסתפקות באכילת פירות וכדומה. ואין נכון לנהוג כן, ומה יפה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף על פי שהיה אומר כמה שיעורים ודרשות בימות השבת, מכל מקום היה סועד סעודה שלישית בביתו עם רעייתו הרבנית, בניו ובנותיו, לחנכם ולהדריכם בסעודה זו, כדעת הפוסקים וכפסק מרן השלחן ערוך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה