הלכה ליום חמישי י"ד סיון תשס"ז 31 במאי 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

האם הבא לאכול דגני בוקר עם חלב צריך ליטול את ידיו?

בהלכה הקודמת כתבנו שאדם הבא לאכול דבר שטיבולו במשקה, כגון ירק רטוב, חייב ליטול את ידיו קודם אכילה זו וכדין נטלת ידיים לסעודה עם פת לחם, אולם אין לברך על נטילה זו.

נחלקו הפוסקים, אם אוכל דבר שטיבולו במשקה על ידי מזלג או כף, האם חייב ליטול את ידיו קודם אכילה זו, או שאין חיוב בנטילה זו אלא כשנוגע במאכל בידו.[שהרי טעם תקנה זו בעיקרו היה מפני שהנוגע בדבר מאכל רטוב מטמא את אותו מאכל, וכמו שנבאר, מה שאין כן אם אינו נוגע במאכל בידו.] שהגאון מהר"י קאשטרו [מרבני מצריים לפני כארבע מות שנה] כתב להקל בזה בפשיטות, וכן דעת הגאון מהר"א אזולאי [זקינו של מרן הרב חיד"א] ועוד פוסקים. אלא שהגאון רבי עקיבא איגר כתב להוכיח מדברי מרן השלחן ערוך [סימן קסג] להחמיר בזה אף כשאוכל על ידי כף. וזאת על פי מה שפסק מרן שם, אודות מי שבא לאכול מדבר שטיבולו במשקה, כגון ירק רטוב, ואינו יכול ליטול ידיו מפני שאין לו מים לנטילה, כתב מרן, שיכרוך את ידיו במפה [כלומר באזה בד או כפפות] ויאכל. ואילו לדעת מרן היה האוכל דבר שטיבולו במשקה על ידי כף פטור מנטילת ידיים, אם כן, לא היה לו למרן לכתוב שיכרוך ידיו במפה אלא שיאכל על ידי כף. [וכן פסק באמת הרמ"א בהגהתו לדברי מרן שם, שיכול לאכול על ידי כף.] אלא ודאי מוכח לדעת מרן שיש לצריך נטילת ידיים אף כשבא לאכול על ידי כף.

אולם בספר הלכה ברורה, כתב הרה"ג דוד יוסף שליט"א, שאף שראוי להחמיר ליטול ידיו גם כשאוכל דבר שטיבולו במשקה על ידי כף, מכל מקום זהו דוקא בדבר שדרך העולם [כלומר רגילות בני אדם] לאכלו  או על ידי כף או בידיהם, כגון פירות חתוכים [חתיכות גדולות] רטובים ממים, שאף על פי שאינו נוגע בהם בידיו מכל מקום חששו שמא יגע בהם בידיו ויטמאם [בזמן שבית המקדש היה קיים כאמור], אבל דבר שאין הדרך כלל לגעת בו בידיים, כגון סלט ירקות וכדומה, אין צריך ליטול ידיים קודם אכילתם וכנהוג.

לסיכום הבא לאכול על ידי כף או מזלג דבר מאכל שיש עליו רטיבות ממים וכדומה, ראוי שיחמיר ליטול את ידיו, אולם אם אין הדרך לגעת באותו מאכל בידיים, כגון סלט ירקות [דק] אין צריך ליטול ידיו כלל. לפיכך האוכלים דגנים כגון קורנפלקס עם חלב, אינם צריכים ליטול ידיהם קודם אכילה זו, שהרי אין רגילות כלל לגעת בדגנים כשהם רטובים מהחלב.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה