הלכה ליום שני י"א סיון תשע"ג 20 במאי 2013

ההלכה מוקדשת לזיווג טוב ופרנסה טובה

לשרה ססיל בת דולי רחל

הוקדש על ידי

פלוני

שאלה: האם מותר להשתמש ב"מדיח כלים" חשמלי, ביתי, לכלי בשר ולכלי חלב בבת אחת או בזה אחר זה?

תשובה: מרן השלחן ערוך (יו"ד ס"י צה) דן לגבי אופן רחיצת הכלים שהיה נהוג בזמנו, שהיו מכניסים את הסירים המלוכלכים לתוך כלי גדול עם מים רותחים, ושם היו רוחצים אותם. ומרן דן לגבי רחיצת כלים שדבוק בהם שומן של בשר בתוך כלי גדול חלבי שיש בו מים רותחים. שבודאי באופן כזה יאסר הכלי הגדול החלבי, שהרי כעת הוא בולע מהשומן שנמצא במים הרותחים שבתוכו ונמצא שהוא בולע מטעם בשר וחלב. אלא שמרן כתב שם אופן שבו יהיה מותר לעשות כן, ואלו דבריו, "יראה לי, שאם נתנו אפר במים החמים שביורה חולבת (סיר גדול חלבי) לפני שהניחו קדירות (כלי) הבשר בתוכה להדיחן (בכדי לנקות את הכלים הבשריים) אף על פי שהיה שומן (של בשר) דבוק בהן, מותר, מפני שעל ידי האפר נעשה נותן טעם לפגם". כלומר, מכיון ששמו במים אפר לפני ששמו בתוכם את כלי הבשר, נעשה טעם המים פגום מאד, מכיון שהאפר מקלקל את טעם המים, ואחר כך כשנכנסו כלי הבשר עם השומן לתוך המים, מיד נפגם ונתקלקל גם טעם השומן שדבוק בכלי הבשר, וממילא הטעם שנבלע אחר כך בסיר הגדול החלבי, הוא טעם פגום, שאינו נחשב לטעם בשר, נמצא שהכלי החלבי הגדול לא נאסר בכלל.
 
ומדברי מרן השלחן ערוך נלמד לנדונינו, שמכיון שלפני שמכניסים את הכלים למדיח, נוהגים להסיר מהם את שיירי המאכל העיקריים בכדי שלא תגרם סתימה במדיח, ולא נותר עליהם אלא מעט לכלוך, והמים שבמדיח מעורבים בחומרי ניקוי שנותנים טעם פגום במים ובכלים, מותר להדיח כלי בשר וכלי חלב אפילו בבת אחת במדיח כלים, מפני שמרן השלחן ערוך פסק שנותן טעם לפגם מותר, כן נראה מדברי רבים מרבותינו האחרונים, ומהם הגאון רבי יונה נבון בספר נחפה בכסף, שיש להקל באופן זה שכל מה שבמים נפגם, אף לכתחילה.
 
ובאמת שיש מרבותינו האחרונים שכתבו לסתור את דברי מרן, אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א האריך ליישב את דברי מרן השלחן ערוך, שקבלנו הוראותיו לכל אשר יאמר. ולפיכך מעיקר הדין העלה שיש להקל להדיח אף כלי בשר וכלי חלב ביחד במדיח, באופן שהמים שבמדיח מעורבים בחומרי ניקוי כאמור. אולם מהיות טוב נכון להדיח כלי בשר וכלי חלב רק בזה אחר זה, שבזה יוצאים מכל חשש.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע להלכה על מדיח כלים, לפי הבנתי, במדיחי כלים הקיימים היום ישנם תוכניות שבהם השטיפה במים חמים ללא סבון בהתחלה ואז יוצא שיש מים רותחים על הכלים וטעמם לא נפגם מכיוון שלא עורבב סבון בשטיפה הראשונית כ"א סיון תשע"ג / 30 במאי 2013

כבר פירסמנו בהלכה יומית, ואנו חוזרים ומפרסמים את התשובה הזו, שאם מדובר במדיח שמזרים מים רותחים ללא סבון בתחילה, הרי שאין להשתמש בו למאכלי בשר וחלב יחד.

על סמך מה שכתוב, יהיה מותר להכשיר מדיח כלים, שהיה בשימוש על ידי אדם שאינו יהודי, ואם כן איך? האם זה משנה איזה חומר הוא עשוי המדיח הכלים? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

אם מדובר באמת במדיח שמכניס סבון מיד עם כניסת זרם המים, מעיקר הדין יש להקל בדבר.

האם יהיה מותר רק להניח כלים במדיח בשבת, על מנת להפעיל במוצאי שבת, כשברור שלא מפעילים מעגל חשמלי עם פתיחת\סגירת דלת המדיח? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

אם אין שום מלאכה, כגון שהמדיח מנותק מהחשמל, אין בדבר איסור.

מה הדין לשימוש במדיח על ידי שעון שבת בשבת? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

לא נכון להשתמש במדיח על ידי שעון שבת.

מה מאד נפלאתי על דברי כת״ר במדיחי כלים, והלא במציאות רבים מהמדיחי כלים (ואולי רובם בארצות הברית) מתחילים עם מים חמים ורותחים ורק אחרי כעשר דקות של נקוי בלי חומרים פוגמים נוספים החומרי נקוי. וא״כ פסק שכזה על אף שמדגיש שהוא אך ורק תקיף לגבי מכונות שבהם החומר נקוי מעורב מההתחלה, מ״מ הוא נראה כמכשול בפני רבים, בפרט שלא כל אחד יעלה על דעתו לבדוק מדיח כלים שלו או לא ידע איך לבדקו. י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

הדברים נכתבו לפי מה שנתבאר בספרי הפוסקים שדנו בזה. ואם אמת הוא, שיש מדיחים שמזרימים תחילה מים רותחים בלא סבון, ודאי שאין להשתמש בהם בכלי חלב ובשר יחד עם שאריות המאכלים.

האם צריך לייחד סקוצ' מיוחד אחד לבשרי ואחד לחלבי? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

יש מחמירים בזה, והוא מנהג יפה, אך אינו מעיקר הדין.

נשמח לדעת היכן מרן הזכיר ענין הוספת אפר לכירה חולבת י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

שו"ת יביע אומר חלק שישי חלק יורה דעה סימן י.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה