הלכה ליום שני י"א סיון תשע"ג 20 במאי 2013

ההלכה מוקדשת לזיווג טוב ופרנסה טובה

לשרה ססיל בת דולי רחל

הוקדש על ידי

פלוני

שאלה: האם מותר להשתמש ב"מדיח כלים" חשמלי, ביתי, לכלי בשר ולכלי חלב בבת אחת או בזה אחר זה?

תשובה: מרן השלחן ערוך (יו"ד ס"י צה) דן לגבי אופן רחיצת הכלים שהיה נהוג בזמנו, שהיו מכניסים את הסירים המלוכלכים לתוך כלי גדול עם מים רותחים, ושם היו רוחצים אותם. ומרן דן לגבי רחיצת כלים שדבוק בהם שומן של בשר בתוך כלי גדול חלבי שיש בו מים רותחים. שבודאי באופן כזה יאסר הכלי הגדול החלבי, שהרי כעת הוא בולע מהשומן שנמצא במים הרותחים שבתוכו ונמצא שהוא בולע מטעם בשר וחלב. אלא שמרן כתב שם אופן שבו יהיה מותר לעשות כן, ואלו דבריו, "יראה לי, שאם נתנו אפר במים החמים שביורה חולבת (סיר גדול חלבי) לפני שהניחו קדירות (כלי) הבשר בתוכה להדיחן (בכדי לנקות את הכלים הבשריים) אף על פי שהיה שומן (של בשר) דבוק בהן, מותר, מפני שעל ידי האפר נעשה נותן טעם לפגם". כלומר, מכיון ששמו במים אפר לפני ששמו בתוכם את כלי הבשר, נעשה טעם המים פגום מאד, מכיון שהאפר מקלקל את טעם המים, ואחר כך כשנכנסו כלי הבשר עם השומן לתוך המים, מיד נפגם ונתקלקל גם טעם השומן שדבוק בכלי הבשר, וממילא הטעם שנבלע אחר כך בסיר הגדול החלבי, הוא טעם פגום, שאינו נחשב לטעם בשר, נמצא שהכלי החלבי הגדול לא נאסר בכלל.
 
ומדברי מרן השלחן ערוך נלמד לנדונינו, שמכיון שלפני שמכניסים את הכלים למדיח, נוהגים להסיר מהם את שיירי המאכל העיקריים בכדי שלא תגרם סתימה במדיח, ולא נותר עליהם אלא מעט לכלוך, והמים שבמדיח מעורבים בחומרי ניקוי שנותנים טעם פגום במים ובכלים, מותר להדיח כלי בשר וכלי חלב אפילו בבת אחת במדיח כלים, מפני שמרן השלחן ערוך פסק שנותן טעם לפגם מותר, כן נראה מדברי רבים מרבותינו האחרונים, ומהם הגאון רבי יונה נבון בספר נחפה בכסף, שיש להקל באופן זה שכל מה שבמים נפגם, אף לכתחילה.
 
ובאמת שיש מרבותינו האחרונים שכתבו לסתור את דברי מרן, אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א האריך ליישב את דברי מרן השלחן ערוך, שקבלנו הוראותיו לכל אשר יאמר. ולפיכך מעיקר הדין העלה שיש להקל להדיח אף כלי בשר וכלי חלב ביחד במדיח, באופן שהמים שבמדיח מעורבים בחומרי ניקוי כאמור. אולם מהיות טוב נכון להדיח כלי בשר וכלי חלב רק בזה אחר זה, שבזה יוצאים מכל חשש.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע להלכה על מדיח כלים, לפי הבנתי, במדיחי כלים הקיימים היום ישנם תוכניות שבהם השטיפה במים חמים ללא סבון בהתחלה ואז יוצא שיש מים רותחים על הכלים וטעמם לא נפגם מכיוון שלא עורבב סבון בשטיפה הראשונית כ"א סיון תשע"ג / 30 במאי 2013

כבר פירסמנו בהלכה יומית, ואנו חוזרים ומפרסמים את התשובה הזו, שאם מדובר במדיח שמזרים מים רותחים ללא סבון בתחילה, הרי שאין להשתמש בו למאכלי בשר וחלב יחד.

על סמך מה שכתוב, יהיה מותר להכשיר מדיח כלים, שהיה בשימוש על ידי אדם שאינו יהודי, ואם כן איך? האם זה משנה איזה חומר הוא עשוי המדיח הכלים? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

אם מדובר באמת במדיח שמכניס סבון מיד עם כניסת זרם המים, מעיקר הדין יש להקל בדבר.

האם יהיה מותר רק להניח כלים במדיח בשבת, על מנת להפעיל במוצאי שבת, כשברור שלא מפעילים מעגל חשמלי עם פתיחת\סגירת דלת המדיח? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

אם אין שום מלאכה, כגון שהמדיח מנותק מהחשמל, אין בדבר איסור.

מה הדין לשימוש במדיח על ידי שעון שבת בשבת? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

לא נכון להשתמש במדיח על ידי שעון שבת.

מה מאד נפלאתי על דברי כת״ר במדיחי כלים, והלא במציאות רבים מהמדיחי כלים (ואולי רובם בארצות הברית) מתחילים עם מים חמים ורותחים ורק אחרי כעשר דקות של נקוי בלי חומרים פוגמים נוספים החומרי נקוי. וא״כ פסק שכזה על אף שמדגיש שהוא אך ורק תקיף לגבי מכונות שבהם החומר נקוי מעורב מההתחלה, מ״מ הוא נראה כמכשול בפני רבים, בפרט שלא כל אחד יעלה על דעתו לבדוק מדיח כלים שלו או לא ידע איך לבדקו. י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

הדברים נכתבו לפי מה שנתבאר בספרי הפוסקים שדנו בזה. ואם אמת הוא, שיש מדיחים שמזרימים תחילה מים רותחים בלא סבון, ודאי שאין להשתמש בהם בכלי חלב ובשר יחד עם שאריות המאכלים.

האם צריך לייחד סקוצ' מיוחד אחד לבשרי ואחד לחלבי? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

יש מחמירים בזה, והוא מנהג יפה, אך אינו מעיקר הדין.

נשמח לדעת היכן מרן הזכיר ענין הוספת אפר לכירה חולבת י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

שו"ת יביע אומר חלק שישי חלק יורה דעה סימן י.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה