הלכה ליום שלישי י' תמוז תשפ"ד 16 ביולי 2024

פירות וירקות הגדלים בעציצים

על הפירות הגדלים על העצים, מברך "בורא פרי העץ", ועל ירקות הגדלים באדמה, מברך "בורא פרי האדמה".

כמהין ופטריות וגידולי מים
במשנה במסכת ברכות (דף מ:) שנינו, על דבר שאין גידולו מן הארץ מברך, "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא אמרו, על כמהין ופטריות אומר, "שהכל נהיה בדברו". וטעם הדבר שאין אנו מברכים על פטריות בורא פרי האדמה, לפי שאין עיקר יניקתן של הפטריות מן הקרקע, אלא מן האויר, ולכן אי אפשר לומר עליהן, בורא פרי ה"אדמה", שהרי אינן מפרי האדמה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ה"ח) ורבינו הטור ומרן השלחן ערוך (ריש סימן רד).

וכבר הזכרנו את הנדון הזה בלומדינו הלכות שביעית, והבאנו את פסק מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שעל גידולי מים, כגון נבטים שהם גדלים בתוך כלים על גבי מים עם חומרי דישון בלבד,  יש לברך "שהכל נהיה בדברו". 

גידולי מים ועציצים בשביעית
ומכאן למדנו גם לגבי הלכות שנת השמיטה, שמותר מן הדין להנביט גרעין אבוקדו בתוך צנצנת מים, ואין בדבר איסור משום "זריעה" בשנת השמיטה, מאחר והתורה לא אסרה אלא זריעה בתוך עפר, אבל בתוך מים שאין בהם עפר, מעיקר הדין יש להקל בדבר.

ולגבי "עציץ שאינו נקוב", כלומר, עציץ שאין בקרקעיתו נקבים המחברים אותו אל הקרקע, כתבנו שאין דינו כדין קרקע ממש שיהיה אסור לזרוע בתוכו בשנת השמיטה, ומכל מקום רבותינו גזרו שלא לזרוע אפילו בעציץ שאינו נקוב בשביעית. כמו שביארנו.

עציצים שגדלים בהם פירות וירקות
ומכאן עלינו לדון, לגבי מי שגדלים בעציצים שלו מיני ירקות, או שיש אצלו חביות גדולות ובתוכן שתולים אילנות פרי, האם דין הפירות והירקות הללו שווה לפירות וירקות הגדלים בקרקע, כלומר, שברכתם "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה", או שמא יש לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", כדין גידולי מים, שהרי אין אלה "פירות האדמה" ממש?

ובאמת שהגאון החיי אדם (כלל נא סימן יז) כתב, שאם זרעו חטים בעציץ שאינו נקוב, ועשו מהם פת, אין מברכים על הפת "המוציא לחם מן הארץ", מאחר והעציץ אינו נקרא "ארץ". והביא ראיה לדבריו מהתלמוד ירושלמי. ולפי זה כתב, שנראה לו שאין מברכים על ירקות הגדלים בעציץ שאינו נקוב "בורא פרי האדמה", שאין "אדמה" אלא בדבר המחובר לקרקע, והביא ראיה לדבריו מהגמרא במסכת חולין.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האריך קצת לדון בדברי החיי אדם, והביא בספרו (על הלכות ברכות עמוד קטז) את לשון הגאון רבי חיים פינטרימולי בכל ספר "פתח הדביר", שהאריך מאד לדון בדברי החיי אדם, ובסיום דבריו כתב כך: "על פת שנאפתה מחטים הגדלים בעציץ שאינו נקוב והוא מונח על הארץ, מברך "המוציא לחם מן הארץ", שגם לחם זה נחשב ללחם שגדל בארץ, ועל פרי האדמה הגדל בו מברך בורא פרי האדמה". (ובפתח הדביר (בסימן רו) מבואר עוד, שהוא הדין באילן הגדל בעציץ שאינו נקוב, שברכתו בורא פרי העץ).

אולם כל זה בעציץ שהוא מונח על גבי הקרקע שיש תחתיה עפר, אבל אם הוא מונח בבית על גבי קרקע מרוצפת, משמע מדברי הגאון בעל פתח הדביר, שאין לברך על הירקות "בורא פרי האדמה", אלא "שהכל נהיה בדברו", כדין גידולי מים. (ולמעשה צריך עיון בזה כשהעציץ אינו על קרקע).

ולסיכום: דבר שגידולו מן הארץ, כגון פירות וירקות, מברכים עליו את ברכתו הראוייה לו, "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה". ודבר הגדל בעציץ (שאינו נקוב) המונח על גבי הקרקע בחצר וכדומה, דינו כדין שאר הפירות והירקות, ומברכים עליו את ברכתו הראויה לו, בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה. גידולי מים, ברכתן שהכל נהיה בדברו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אז מה הדין בעציץ שאינו נקוב שאינו ישיר על גבי קרקע כגון במרפסת בקומה שלישית? ט"ו תמוז תשפ"ד / 21 ביולי 2024

המנהג הוא שמברכים בורא פרי האדמה בכל מקרה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה