הלכה ליום שישי ט"ז אייר תשס"ז 4 במאי 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

שאלה: מה היא ברכת הפיצה?

תשובה: כבר הבאנו בהלכות הקודמות את דברי מרן השלחן ערוך שכתב שעיסה (בצק) שעירבו בה דבש או סוכר וטעם התערובת ניכר בעיסה, דין אותה העיסה לאחר האפיה שברכתה בורא מיני מזונות. ולדעת הרמ"א ולמנהג אשכנז ברכת מאפה כזה היא המוציא לחם מן הארץ. ולכן מנהג אשכנז לברך על חלות מתוקות המוציא לחם מן הארץ. ולמנהג הספרדים ברכת החלות הללו בורא מיני מזונות. ורק אם ערבו בבצק כמות גדולה של סוכר ודבש וכדומה, ברכת אותו הבצק לאחר שנאפה בורא מיני מזונות אף למנהג האשכנזים. ולכן על עוגות מתוקות מברכים בורא מיני מזונות אף למנהג אשכנז.

ומכאן נלמד לענין ברכת הפיצה, שאם היא נילושה בחמאה וחלב, וטעם החלב והחמאה ניכר בה (לא כמו עיסה של לחם שמוסיפים בה מעט שמן וסוכר כדי לשפר את הטעם, אלא שיהיה ניכר הטעם של החמאה והחלב ממש) ברכתה לדעת מרן הבית יוסף בורא מיני מזונות. אולם אם לא ניכר בה טעם החלב והחמאה, ברכתה המוציא לחם מן הארץ. ולמנהג האשכנזים, אף אם ניכר בה טעם החמאה והחלב, ברכתה המוציא לחם מן הארץ, אלא אם היא נילושה עם הרבה מאד חמאה וחלב עד שטעם הבצק נשתנה ממש (כמו עוגה) שאז ברכתה בורא מיני מזונות אף למנהג האשכנזים. אלא שפיצה כזו כמעט אינה בנמצא אלא במקומות מועטים.

ומכל מקום כבר ביארנו, שאפילו אדם שבא לאכול עוגה ממש, אם מרבה לאכול מהעוגה במשקל של יותר ממאתים וששה עשר גרם, צריך ליטול ידיו קודם שאכל מהעוגה, ומברך המוציא לחם מן הארץ, ואחר אכילתו מברך ברכת המזון. והוא הדין לגבי פיצה, שאף אם ניכר בעיסה טעם החלב והגבינה, אם בא לאכול ממנה של יותר ממאתים וששה עשר גרם בצק, מברך עליה המוציא ודינה כדין פת לחם. (ובדרך כלל בשני משולשי פיצה כבר יש יותר משיעור זה).

לדעת המהרש"ם (רבי שלום מרדכי הכהן מברעז'ן לפני כשמונים שנה) עיסה שנילושה עם הרבה חלב ומעט מים, ברכתה בורא מיני מזונות אף אם אין טעם החלב מורגש בעיסה. ולכן בהרבה מקומות שמוכרים שם פיצה, נכתב על שלט שהפיצה ברכתה בורא מיני מזונות, אף על פי שטעם החלב אינו מורגש בבצק. אולם לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, אין הדין כן, אלא עיקר ההבחנה אם יש לברך על העיסה המוציא או מזונות, תלויה בטעם העיסה, שיהיה מורגש בה טעם החלב או הסוכר. ולכן אין לסמוך על שלטים אלו לברך על הפיצה בורא מיני מזונות, אלא אם יטעם מעט מבצק הפיצה להבחין אם יש בו טעם חלב אם אין.

שאלות ותשובות על ההלכה

פיצה מבצק שנילוש במים, מה מברכים על משולש בודד? (נטילה עם ברכה? איזו ברכה אחרונה אם בכלל?) י"ז תשרי תשפ"ג / 12 באוקטובר 2022

המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון.

איך אני יכול לטעום אם הבצק עם טעם, והלא יש למעלה קטשופ ויכול להיות והוא מטעה אותי בטעימה.
וכן מה אני צריך לטעום האם טעם ברור של חלב (שזה כמעט לא מצוי לאחר שהוא דל שומן) או טעם שונה מכל עיסה? י"ז אב תש"פ / 7 באוגוסט 2020

 

עליך לטעום מעט בלי קטשופ. ואם אין פינה בלעדיו, אם כן הצבק כולו קיבל טעמו וברכתו תהיה מזונות. אבל מעולם לא ראינו מציאות כזו.

לגבי טעם החלב, צריך שיורגש ממש טעמו, ואם לא מורגש מפני שהוא דל שומן, ברכתו המוציא. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה