הלכה ליום שלישי א' טבת תשע"ה 23 בדצמבר 2014

אבינו מלכינו מרן זצ"ל

שאלה: בדברי תורה שפורסמו בשנה האחרונה ב"הלכה יומית", ראינו שכתבתם על מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, את התואר "אבינו מלכנו", והשאלה היא, האם מותר לכתוב כן על הרב? והלא תואר זה נתקן כלפי ה' יתברך?

תשובה: אחד מגאוני הספרדים לפני כמאה ושמונים שנה, היה הגאון רבי חיים פלאג'י. והנה אירע, שישב הגאון עם בני ביתו בסעודה, ובסיום הסעודה, התכבד בנו, הגאון רבי אברהם פלאג'י, לומר "זימון", ובתוך דבריו אמר רבי אברהם, "ברשות אבינו מלכינו שיחיה לאורך ימים טובים", כשכוונתו כלפי אביו, הגאון רבי חיים. כאשר שמע כן רבי חיים, הקפיד על בנו שאמר כן, הואיל ותואר זה הוא תוארו של הקדוש ברוך הוא. (צוואה מחיים דף כג.).

ומכאן לכאורה נראה שבאמת לא נכון נהגנו כאשר הוספנו כינוי זה כלפי מרן רבינו זצ"ל.

אולם באמת שהגאון רבי חיים פלאג'י עצמו, בספרו כף החיים (סימן לו), השתמש בתואר זה כלפי זקנו (סבו), הגאון רבי רפאל יוסף חזן, בעל ספר חקרי לב, וכן בספרו שו"ת נשמת חיים (ח"ב דף צט ע"ג), כתב את התואר "אבינו מלכנו" כלפי זקנו הגאון בעל חקרי לב.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בספרו שו"ת יחווה דעת חלק ג (סימן עג), שגם הגאון רבי חיים פלאג'י מודה, שכלפי גדולי הדור האמתיים מותר להשתמש בתואר כגון זה, ורק כלפי עצמו, היה סבור שאסור להשתמש בתואר זה, מפני שמחמת ענותנותו, לא החשיב עצמו ראוי לתואר נהדר כזה.

וטעם הדבר, שכל שעושים כן לגדולי התורה אין להקפיד על כך, כי מצינו שהקדוש ברוך הוא חלק כבוד לצדיקים יותר מכבודו יתברך, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת האזינו דף קפח ע"א), שהקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם וכבודם של צדיקים יותר מכבודו, כמו שמצינו בירבעם בן נבט, שכל זמן שהיה מקטר ומזבח לעבודה זרה, הקדוש ברוך הוא האריך לו אפים, ולא אירע לו שום דבר רע, אך כאשר העיז להושיט את ידו נגד עדו הנביא, יבשה ידו, (השתתקה), כי תבע הקדוש ברוך הוא את כבודו של הצדיק.

ועוד האריך בזה מרן רבינו זצ"ל, להוכיח שמה שנהגו לשיר לפני גדולי הדור "שאו שערים ראשיכם" וכו', אין בדבר חשש איסור כלל, מאחר וזהו כבוד התורה. ויש להוסיף על כך, שלגבי תואר אבינו מלכנו בודאי שאין מקום לחוש כל כך, מאחר ואבינו, הוא תואר אמתי שנאמר על כל האבות, ומלכנו, גם הוא תואר נכון כלפי המלכים, וכבר אמרו רבותינו, (גיטין סב.), מאן מלכי? (מי הם המלכים?), רבנן! (החכמים).

וזכורנו עוד בחיי מרן זצ"ל, כינינו אותו בתואר זה במכתבים, ולא העיר על זה כלום. משמע שלא ראה בזה שמץ איסור. (אף שעל תארים אחרים שכתבו לו הקפיד). ומאחר ומרן רבינו זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא הודינו והדרינו, הוא אבינו הוא מלכינו, בודאי שמותרים אנו לכנותו בתואר זה, כיאה לכבודה של תורה, עד שנזכה לראות בביאת משיח צדקינו, ותתמלא הארץ דעה את ה', ונזכה לראותו לפנינו עין בעין בתחית המתים, עם כל ישני עפר. אמן ואמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי אמירה "יחי אדוננו רבנו ומורנו...." אם הרב הוא כבר מת? (אני שואל לגבי "יחי")
שים לב שזה נאמר לפני שהרב הלך לעולמו. ועכשיו ממשיכים לאומרו, למרות שהוא נפטר ג' טבת תשע"ה / 25 בדצמבר 2014

כמובן שאמירה "יחי אדוננו" שמובנה הוא שהרב עדיין חי, היא אמירה חסרת שחר. ורק בחיי הרב אפשר לומר כן כמו שאמרה בת שבע לדוד המלך לפני מותו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה