הלכה ליום שלישי א' טבת תשע"ה 23 בדצמבר 2014

אבינו מלכינו מרן זצ"ל

שאלה: בדברי תורה שפורסמו בשנה האחרונה ב"הלכה יומית", ראינו שכתבתם על מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, את התואר "אבינו מלכנו", והשאלה היא, האם מותר לכתוב כן על הרב? והלא תואר זה נתקן כלפי ה' יתברך?

תשובה: אחד מגאוני הספרדים לפני כמאה ושמונים שנה, היה הגאון רבי חיים פלאג'י. והנה אירע, שישב הגאון עם בני ביתו בסעודה, ובסיום הסעודה, התכבד בנו, הגאון רבי אברהם פלאג'י, לומר "זימון", ובתוך דבריו אמר רבי אברהם, "ברשות אבינו מלכינו שיחיה לאורך ימים טובים", כשכוונתו כלפי אביו, הגאון רבי חיים. כאשר שמע כן רבי חיים, הקפיד על בנו שאמר כן, הואיל ותואר זה הוא תוארו של הקדוש ברוך הוא. (צוואה מחיים דף כג.).

ומכאן לכאורה נראה שבאמת לא נכון נהגנו כאשר הוספנו כינוי זה כלפי מרן רבינו זצ"ל.

אולם באמת שהגאון רבי חיים פלאג'י עצמו, בספרו כף החיים (סימן לו), השתמש בתואר זה כלפי זקנו (סבו), הגאון רבי רפאל יוסף חזן, בעל ספר חקרי לב, וכן בספרו שו"ת נשמת חיים (ח"ב דף צט ע"ג), כתב את התואר "אבינו מלכנו" כלפי זקנו הגאון בעל חקרי לב.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בספרו שו"ת יחווה דעת חלק ג (סימן עג), שגם הגאון רבי חיים פלאג'י מודה, שכלפי גדולי הדור האמתיים מותר להשתמש בתואר כגון זה, ורק כלפי עצמו, היה סבור שאסור להשתמש בתואר זה, מפני שמחמת ענותנותו, לא החשיב עצמו ראוי לתואר נהדר כזה.

וטעם הדבר, שכל שעושים כן לגדולי התורה אין להקפיד על כך, כי מצינו שהקדוש ברוך הוא חלק כבוד לצדיקים יותר מכבודו יתברך, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת האזינו דף קפח ע"א), שהקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם וכבודם של צדיקים יותר מכבודו, כמו שמצינו בירבעם בן נבט, שכל זמן שהיה מקטר ומזבח לעבודה זרה, הקדוש ברוך הוא האריך לו אפים, ולא אירע לו שום דבר רע, אך כאשר העיז להושיט את ידו נגד עדו הנביא, יבשה ידו, (השתתקה), כי תבע הקדוש ברוך הוא את כבודו של הצדיק.

ועוד האריך בזה מרן רבינו זצ"ל, להוכיח שמה שנהגו לשיר לפני גדולי הדור "שאו שערים ראשיכם" וכו', אין בדבר חשש איסור כלל, מאחר וזהו כבוד התורה. ויש להוסיף על כך, שלגבי תואר אבינו מלכנו בודאי שאין מקום לחוש כל כך, מאחר ואבינו, הוא תואר אמתי שנאמר על כל האבות, ומלכנו, גם הוא תואר נכון כלפי המלכים, וכבר אמרו רבותינו, (גיטין סב.), מאן מלכי? (מי הם המלכים?), רבנן! (החכמים).

וזכורנו עוד בחיי מרן זצ"ל, כינינו אותו בתואר זה במכתבים, ולא העיר על זה כלום. משמע שלא ראה בזה שמץ איסור. (אף שעל תארים אחרים שכתבו לו הקפיד). ומאחר ומרן רבינו זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא הודינו והדרינו, הוא אבינו הוא מלכינו, בודאי שמותרים אנו לכנותו בתואר זה, כיאה לכבודה של תורה, עד שנזכה לראות בביאת משיח צדקינו, ותתמלא הארץ דעה את ה', ונזכה לראותו לפנינו עין בעין בתחית המתים, עם כל ישני עפר. אמן ואמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי אמירה "יחי אדוננו רבנו ומורנו...." אם הרב הוא כבר מת? (אני שואל לגבי "יחי")
שים לב שזה נאמר לפני שהרב הלך לעולמו. ועכשיו ממשיכים לאומרו, למרות שהוא נפטר ג' טבת תשע"ה / 25 בדצמבר 2014

כמובן שאמירה "יחי אדוננו" שמובנה הוא שהרב עדיין חי, היא אמירה חסרת שחר. ורק בחיי הרב אפשר לומר כן כמו שאמרה בת שבע לדוד המלך לפני מותו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה