הלכה ליום רביעי א' טבת תשפ"ה 1 בינואר 2025

על פתחינו כל מגדים

במגילת אנטיוכוס (שהובאה בסידור בית עובד, דף קסה) ובספר חשמונאים (פרק יג), מובא, שהמלך אנטיוכוס אאפטר מלך יון, היה צורר יהודים, ויאמר אל עמו, הנה היהודים אשר בירושלים, דתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, בואו ונלחם בהם, ונבטל מצותם, השבת והמילה וראשי חודשים.

יצא המלך אנטיוכוס בחיל כבד של צבא האימפריה היוונית, ועמו מאה ועשרים אלף חיילים יוונים, ועוד מאות אלפי חיילים מן המדינות שנקראות עתה, מקדוניה, אלבניה, סרביה, קוסובו ובולגריה, כחול אשר על שפת הים, ורבים מהם רכובים על פילים ענקים מלומדי מלחמה, ויקרבו להלחם עם ישראל.

וישמע יהודה המכבי, ועמו יוחנן בן מתתיהו, ויצוו לכל העם לצום ולהתפלל אל ה' שיבוא לעזרתם, כי בדרך הטבע כבר נגזרה הגזרה על כל ישראל חס ושלום, שיפסידו כולם במלחמה. וכן עשו העם, שעמדו והתפללו אל ה' מתוך צום במשך שלושה ימים, ואחרי כן נצטוו ישראל להתכונן לקראת מלחמה. והיה הדבר מבהיל, כי באמת בלתי אפשרי שיצליחו מעט גיבורי חיל להכניע צבא עצום ורב מן הגדולים בצבאות תבל.

אולם השם יתברך עשה להם נס ופלא, ונסך בחשמונאים רוח גבורה, ומסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, וגבר ישראל, ומיד עם תחילת הקרב הרגו היהודים כארבעת אלפים איש, ומתוך כך היתה מהומה ומבוכה גדולה בתוך מחנה היוונים, ונהרגו בתוכם כשבע מאות אלף חיילים, שרבים מאד מתוכם נהרגו מאש היוונים עצמם, שהיתה חרב איש ברעהו מחמת הבלבול, וכל החיילים הנותרים נסו על נפשותיהם אל המחנה, וחזרו בני החשמונאים אל ירושלים בתרועת נצחון, וידליקו נרות בבית המקדש, ויושע ה' את עמו ונחלתו שומרי מצוותיו ומשפטיו מיד צורריהם ומבקשי רעתם, וחזרה עטרה ליושנה.

וביאר בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שסיבת נצחונם של החשמונאים, היתה התורה הקדושה שהיו עוסקים בה, שמחמת עסק התורה נעשה להם נס וניצחו את אויביהם מעל לגדר הטבע.

והנה יש במדרש דבר תמוה, וזו לשון המדרש:

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים", הדודאים נתנו ריח, זה ראובן, ועל פתחינו כל מגדים, אלו נרות חנוכה". ולכאורה מה השייכות בין הדודאים של ראובן לבין נרות חנוכה?

וביאר זאת מרן רבינו זצוק"ל, כי כפי שנאמר בתורה, על ידי דודאי ראובן, נולד יששכר בן לאה, (כי רחל לקחה מהדודאים שמצא ראובן בן לאה, ובשכר זאת ויתרה ואפשרה ללאה ללון עם יעקב, ואז נולד יששכר), וכידוע יששכר היה מופת התורה, החכמה והבינה, שהוא העמיד מאתיים ראשי סנהדראות, וזכות תורתו של יששכר, היא שעמדה לאבותינו להתגבר על אויביהם, ולכן נתקיים "על פתחינו כל מגדים", אלו נרות חנוכה, שבאים להפיץ את האור העליון אל רשות הרבים, לעיני כל עובר ושב. ונר המצוה ואור התורה קשורים ומתלכדים זה עם זה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה