הלכה ליום רביעי א' טבת תשפ"ה 1 בינואר 2025

על פתחינו כל מגדים

במגילת אנטיוכוס (שהובאה בסידור בית עובד, דף קסה) ובספר חשמונאים (פרק יג), מובא, שהמלך אנטיוכוס אאפטר מלך יון, היה צורר יהודים, ויאמר אל עמו, הנה היהודים אשר בירושלים, דתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, בואו ונלחם בהם, ונבטל מצותם, השבת והמילה וראשי חודשים.

יצא המלך אנטיוכוס בחיל כבד של צבא האימפריה היוונית, ועמו מאה ועשרים אלף חיילים יוונים, ועוד מאות אלפי חיילים מן המדינות שנקראות עתה, מקדוניה, אלבניה, סרביה, קוסובו ובולגריה, כחול אשר על שפת הים, ורבים מהם רכובים על פילים ענקים מלומדי מלחמה, ויקרבו להלחם עם ישראל.

וישמע יהודה המכבי, ועמו יוחנן בן מתתיהו, ויצוו לכל העם לצום ולהתפלל אל ה' שיבוא לעזרתם, כי בדרך הטבע כבר נגזרה הגזרה על כל ישראל חס ושלום, שיפסידו כולם במלחמה. וכן עשו העם, שעמדו והתפללו אל ה' מתוך צום במשך שלושה ימים, ואחרי כן נצטוו ישראל להתכונן לקראת מלחמה. והיה הדבר מבהיל, כי באמת בלתי אפשרי שיצליחו מעט גיבורי חיל להכניע צבא עצום ורב מן הגדולים בצבאות תבל.

אולם השם יתברך עשה להם נס ופלא, ונסך בחשמונאים רוח גבורה, ומסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, וגבר ישראל, ומיד עם תחילת הקרב הרגו היהודים כארבעת אלפים איש, ומתוך כך היתה מהומה ומבוכה גדולה בתוך מחנה היוונים, ונהרגו בתוכם כשבע מאות אלף חיילים, שרבים מאד מתוכם נהרגו מאש היוונים עצמם, שהיתה חרב איש ברעהו מחמת הבלבול, וכל החיילים הנותרים נסו על נפשותיהם אל המחנה, וחזרו בני החשמונאים אל ירושלים בתרועת נצחון, וידליקו נרות בבית המקדש, ויושע ה' את עמו ונחלתו שומרי מצוותיו ומשפטיו מיד צורריהם ומבקשי רעתם, וחזרה עטרה ליושנה.

וביאר בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שסיבת נצחונם של החשמונאים, היתה התורה הקדושה שהיו עוסקים בה, שמחמת עסק התורה נעשה להם נס וניצחו את אויביהם מעל לגדר הטבע.

והנה יש במדרש דבר תמוה, וזו לשון המדרש:

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים", הדודאים נתנו ריח, זה ראובן, ועל פתחינו כל מגדים, אלו נרות חנוכה". ולכאורה מה השייכות בין הדודאים של ראובן לבין נרות חנוכה?

וביאר זאת מרן רבינו זצוק"ל, כי כפי שנאמר בתורה, על ידי דודאי ראובן, נולד יששכר בן לאה, (כי רחל לקחה מהדודאים שמצא ראובן בן לאה, ובשכר זאת ויתרה ואפשרה ללאה ללון עם יעקב, ואז נולד יששכר), וכידוע יששכר היה מופת התורה, החכמה והבינה, שהוא העמיד מאתיים ראשי סנהדראות, וזכות תורתו של יששכר, היא שעמדה לאבותינו להתגבר על אויביהם, ולכן נתקיים "על פתחינו כל מגדים", אלו נרות חנוכה, שבאים להפיץ את האור העליון אל רשות הרבים, לעיני כל עובר ושב. ונר המצוה ואור התורה קשורים ומתלכדים זה עם זה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה