הלכה ליום חמישי כ"ד כסלו תשפ"א 10 בדצמבר 2020

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת?

תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו).

והשאלה הנשאלת היא לגבי מוצאי שבת, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים, היכן הבן צריך להדליק נרות חנוכה? האם ידליק בבית אביו, ששם הוא מתארח ואוכל עד מוצאי שבת, או שידליק בשעה מאוחרת יותר בביתו, ששם הוא הולך לישון?

כלומר, האם מה שקובע את מקום האדם לגבי הדלקת נרות חנוכה היא ה"אכילה", או ה"לינה".

והגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (שהיה מגאוני ארצות הברית לפני כשלושים שנה) כתב בספרו אמת ליעקב (סימן תרעז), "המתארח אצל חמיו או אצל אנשים אחרים בשבת קודש של חנוכה, ומתכונן לחזור לביתו במוצאי שבת, צריך להדליק במקום שמתארח שם בשבת, שזה נחשב כביתו עד שילך משם".

כלומר, מאחר ואותו אדם מתגורר ואוכל בבית המארחים שלו, הרי שביתם הוא ביתו, ולכן עליו להדליק נרות בביתם, ולא ידליק בביתו בשעה מאוחרת יותר. וכעין דברי הגר"י קמינצקי, כתב גם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בספר הליכות שלמה (עמוד רעט).

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד קנה), השמיענו בזה את דברי אחד מגדולי רבותינו האחרונים הקדמונים, הרי הוא הגאון מהר"י כץ (אב בית הדין בקראקא בזמן הרמ"א ומהרש"ל), שכתב בספרו שו"ת שארית יוסף (סימן עג): "מי שאוכל ושותה בסעודה אצל חברו, והגיע זמן הדלקת נר חנוכה, נראה שעיקר הדלקת נרות החנוכה אינו הולך אחר מקום האכילה, אפילו היא אכילה בקביעות, אלא אחר מקום לינה". עד כאן. והביא מרן זצוק"ל עוד מדברי הפוסקים שדנו בזה, והוסיף עוד ראיות וחיזוקים לדבר, לדון ולהורות, שמי שמתארח בשבת של חנוכה, עליו להדליק נרות במוצאי שבת בביתו, אפילו אם יחזור בשעה מאוחרת, ולא ידליק ולא יסמוך על ההדלקה שבבית המארחים שלו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

נס חנוכה וברכה על המנהג

אורך השיעור: 01:12:42         הורד     (16.64 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

מי ומי המדליקין

אורך השיעור: 00:57:03         הורד     (13.06 MB)

דיני השמנים שנותרו מחנוכה

אורך השיעור: 00:55:46         הורד     (12.77 MB)

הלכות החנוכה הלל וקריאת התורה

אורך השיעור: 01:10:58         הורד     (28.43 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב איפה מדליקין ביום שישי אם נוסע מחוץ לעיר לשבת קודש כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

במקום שבו ישן בליל שבת, שם צריך להדליק לפני שבת. תבורך,

שלום,
אני גר בבנין קומות, ביתי אינו פונה לבניין אחר, וגובהו למעלה מ-20 אמה.
לכן אני מדליק בתוך הבית.
האם יש עניין להדליק במרפסת שמי שעובר ברחוב וירים את הראש גבוה יראה?
האם יש עניין כשמדליקים בתוך הבית להדליק בפתח ? שהרי אמרו בגמרא מניחו על שולחנו.
כמו כן האם יש עניין להדליק למטה מ-10?

ישר כח כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

אין ענין להדליק במקרה כזה בחלון או במרםסת, ומנהג הספרדים שבמקרה כזה ידליק בביתו, וכך נהג מרן זצ"ל בימי מגוריו בשכונת רחביה. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה