הלכה ליום חמישי כ"ח כסלו תשפ"ב 2 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

צביה אביבה בת גאלדא ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת?

תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו).

והשאלה הנשאלת היא לגבי מוצאי שבת, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים, היכן הבן צריך להדליק נרות חנוכה? האם ידליק בבית אביו, ששם הוא מתארח ואוכל עד מוצאי שבת, או שידליק בשעה מאוחרת יותר בביתו, ששם הוא הולך לישון?

כלומר, האם מה שקובע את מקום האדם לגבי הדלקת נרות חנוכה היא ה"אכילה", או ה"לינה".

והגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (שהיה מגאוני ארצות הברית לפני כשלושים שנה) כתב בספרו אמת ליעקב (סימן תרעז), "המתארח אצל חמיו או אצל אנשים אחרים בשבת קודש של חנוכה, ומתכונן לחזור לביתו במוצאי שבת, צריך להדליק במקום שמתארח שם בשבת, שזה נחשב כביתו עד שילך משם".

כלומר, מאחר ואותו אדם מתגורר ואוכל בבית המארחים שלו, הרי שביתם הוא ביתו, ולכן עליו להדליק נרות בביתם, ולא ידליק בביתו בשעה מאוחרת יותר. וכעין דברי הגר"י קמינצקי, כתב גם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בספר הליכות שלמה (עמוד רעט).

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד קנה), השמיענו בזה את דברי אחד מגדולי רבותינו האחרונים הקדמונים, הרי הוא הגאון מהר"י כץ (אב בית הדין בקראקא בזמן הרמ"א ומהרש"ל), שכתב בספרו שו"ת שארית יוסף (סימן עג): "מי שאוכל ושותה בסעודה אצל חברו, והגיע זמן הדלקת נר חנוכה, נראה שעיקר הדלקת נרות החנוכה אינו הולך אחר מקום האכילה, אפילו היא אכילה בקביעות, אלא אחר מקום לינה". עד כאן. והביא מרן זצוק"ל עוד מדברי הפוסקים שדנו בזה, והוסיף עוד ראיות וחיזוקים לדבר, לדון ולהורות, שמי שמתארח בשבת של חנוכה, עליו להדליק נרות במוצאי שבת בביתו, אפילו אם יחזור בשעה מאוחרת, ולא ידליק ולא יסמוך על ההדלקה שבבית המארחים שלו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

נס חנוכה וברכה על המנהג

אורך השיעור: 01:12:42         הורד     (16.64 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

מי ומי המדליקין

אורך השיעור: 00:57:03         הורד     (13.06 MB)

דיני השמנים שנותרו מחנוכה

אורך השיעור: 00:55:46         הורד     (12.77 MB)

הלכות החנוכה הלל וקריאת התורה

אורך השיעור: 01:10:58         הורד     (28.43 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב איפה מדליקין ביום שישי אם נוסע מחוץ לעיר לשבת קודש כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

במקום שבו ישן בליל שבת, שם צריך להדליק לפני שבת. תבורך,

שלום,
אני גר בבנין קומות, ביתי אינו פונה לבניין אחר, וגובהו למעלה מ-20 אמה.
לכן אני מדליק בתוך הבית.
האם יש עניין להדליק במרפסת שמי שעובר ברחוב וירים את הראש גבוה יראה?
האם יש עניין כשמדליקים בתוך הבית להדליק בפתח ? שהרי אמרו בגמרא מניחו על שולחנו.
כמו כן האם יש עניין להדליק למטה מ-10?

ישר כח כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

אין ענין להדליק במקרה כזה בחלון או במרםסת, ומנהג הספרדים שבמקרה כזה ידליק בביתו, וכך נהג מרן זצ"ל בימי מגוריו בשכונת רחביה. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה