הלכה ליום רביעי כ"ו אב תשפ"ה 20 באוגוסט 2025

ההנהגה בכותל המערבי

בהלכה הקודמת ביארנו כמה קדושה וחשיבות מיוחדת יש במקום הכותל המערבי, שלא זזה ממנו שכינה לעולם, כי שכינה במערב, ונשבע הקדוש ברוך הוא שלא יחרב הכותל המערבי, שנתייסד על ידי דוד המלך עליו השלום.

לפיכך, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שחובה קדושה להכנס ליד הכותל המערבי ביראת כבוד ובכובד ראש, וחלילה להקל ראש כלפי הקודש. ובפרט אחר שנתקדש המקום על ידי תפלותיהם של רבבות אלפי ישראל במשך דורות. ובודאי שמקום הכותל המערבי לא יגרע בקדושתו מקדושת כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות. וכן הוא מנהג כל יראי ה' וחושבי שמו.

צא ולמד כמה נזהרו הקדמונים בקדושת הכותל המערבי, עד כי בירחון המאסף (שנה ג') כתב רבי יהושע בן שושן ז"ל, "ושמעתי מזקני הארץ שראו מיראי ה' שנמנעו מלגשת אל הקודש, הוא הכותל המערבי, כל ימי חייהם, משום מורא מקדש". ומכל מקום העיר על כך מרן רבינו זצוק"ל, כי היא חומרה מופרזת, ולעולם מצוה ללכת למקום הכותל המערבי להתפלל שם וכיוצא בזה.

אסור להכנס לכותל המערבי בגילוי ראש, בין אנשים, ובין נשים נשואות, והנשים ההולכות שם מוזהרות לנהוג בצניעות, והורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי חובה קדושה מוטלת על האחראים על מקום הכותל המערבי, להעמיד שם מחיצה בין הגברים לנשים.

ואסור לבוא ליד הכותל לשם ביקור או צילום בלבד. וכן אסור לדבר שם שיחה בטלה. כי המקום קדוש לתורה ולתפלה. ואסור לאכול ולשתות על יד הכותל, וכן יש להמנע מעישון סיגריות סמוך לכותל המערבי.

וכל המיקל ראש באכילה ושתיה ועישון ובקלות ראש סמוך לכותל המערבי, גדול עוונו מנשוא, ועליו נאמר "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי".

כשיושב סמוך לכותל המערבי, לא ישב "רגל על רגל", שהיא דרך שחץ וגאווה. כמו שכתב בספר מצות קטן. וכן הביאו האחרונים.

ואשרי מי שמכוין דעתו להתעורר בהתלהבות קודש ברשפי אש שלהבת יה, להתפלל בכוונה ובאימה וביראה ליד הכותל המערבי, שאז מובטח הוא שלא תחזור תפלתו ריקם, כמו שנאמר "תכין לבם תקשיב אזניך", כלומר, אם סייעו למתפלל מן השמים לכוין בתפלתו, אז בודאי שאזני ה' יתברך קשובות לקול תחינתו. (חזון עובדיה תענית, עמוד תמג והלאה).

המתפלל בכוונה במקום הכותל, תעלה תפלתו למרום, והרמז לזה "אזניים לכותל", והיסוד לזה מדברי רבותינו במדרש תהלים. (חזון עובדיה, שם).

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין קדושת הכותל המערבי, מאיזה גבול  או מקום נחשב כמקום הכותל , לענין שיחה בדברי חול או יתר עניני קדושת המקום? ח' כסלו תשע"ה / 30 בנובמבר 2014

ממקום המחיצה שמבדילה בין הרחבה שמול הכותל לרחבת הכותל

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה