הלכה ליום ראשון ד' חשון תשפ"ב 10 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לכבוד מורינו ורבינו הגאון

רבי אליה רפאל הכהן שליט"א

נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
רב ומורה צדק ברמת בית שמש
לרגל הוצאת ספרו היחודי
"מעשה הברכה"
על הלכות ברכות
יהי רצון שיזכה שיפוצו מעינותיו חוצה
ישוטטו רבים ותרבה הדעת

הוקדש על ידי

תלמידיו שומעי לקחו

פירות הקדושים בקדושת שביעית

בהלכות הקודמות ביארנו, כי פירות וירקות משנת השמיטה (שנה זו תשפ"ב) הגדלים בשדות של יהודים בארץ ישראל, ולא נמכרו לגוי על פי "היתר המכירה", הרי הם קדושים בקדושת שביעית, שנאמר (ויקרא כה) "יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם", ודרשו רבותינו, מה היא קודש, אף תבואתה קודש.

אילו פירות וירקות קדושים בקדושת שביעית?
כמו שביארנו, כל הפירות והירקות הגדלים בשדות של יהודים בארץ ישראל, יש עליהם קדושת שביעית. ובכלל זה, הפירות והירקות הנמכרים במסגרת "אוצר בית דין", שיש עליהם קדושת שביעית. שהרי הם גדלים בארץ ישראל בקרקעות של יהודים. וכבר ביארנו כי אסור לסחור בפירות שביעית. וכעת נבאר עוד כמה פרטי דינים הנוגעים לפירות אלו.

הפסד פירות שביעית
נאמר בתורה על תבואת שנת השמיטה, "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו רבותינו (קמא קב.), לאכלה, ולא להפסד, כלומר, אסור לגרום הפסד לפירות שביעית, ומותר להשתמש בהם אך ורק לשימוש הראשוני והרגיל אליו הם מיועדים. אכילה, שתיה, סיכה, הדלקת הנר וכדומה. כל מין פרי או ירק, לפי כדרכו.

סחיטת פירות שביעית
דוגמא להפסד פירות האסור בשביעית, מלפפונים, שהדרך היא לאכלם כשהם שלמים. ומי שירצה לסחוט מלפפון כדי לשתות את המיץ שלו, הרי הוא מפסיד פירות שביעית, כי הוא מוריד את ערך הפרי מאד.

לעומת זאת תפוזים, שהדרך היא לסוחטם, מותר מן הדין לסוחטם גם כשהם קדושים בקדושת שביעית. (ויש מחמירים בזה). וכן ענבים, מותר לסוחטם אף על פי שהם קדושים בקדושת שביעית.

מאכל אדם ומאכל בהמה
אסור לתת לבהמה או לעוף, פירות שביעית המיועדים לאדם. וכגון מי שיש לו "תוכי" בביתו שאוכל גרעינים, אסור לתת לו גרעינים המיועדים למאכל אדם אם הם קדושים בקדושת שביעית, שהרי בכך נגרם הפסד לפירות השביעית.

וכן להיפך, פירות שביעית המיועדים לבהמה, אסור לאדם לאכלם, שעל ידי כן הוא גורם הפסד לפירות השביעית, שמיועדות יותר לבהמה.

בישול פירות שביעית
כשם שאסור לגרום להפסד פירות שביעית, על ידי סחיטתם או ריסוקם, כמו כן אסור לגרום להם הפסד על ידי בישול. ולכן פרי או ירק שהדרך היא לאכלו כשהוא חי, אין לבשלו בשביעית. ולפיכך אסור לבשל ירקות של שביעית שאין דרך לבשלן, כגון מלפפונים וכיוצא בזה.  

וכן להיפך, פרי או ירק של שביעית שאין דרך לאכלו אלא לאחר בישולו, אסור לאכלו חי, ולפיכך אסור לאכול קישואים וכיוצא בזה שלא נתבשלו, אלא אחר בישולם בלבד.

השלכת פירות שביעית
אסור לגרום לשום הפסד בפירות הקדושים בקדושת שביעית, ולכן בודאי שאסור להשליכם לאשפה, אלא יש להשתמש בהם שימוש הראוי להם, באכילה או בשתיה, כל פרי או ירק לפי ענינו. ולדעת כמה מרבותינו הראשונים יש מצוה באכילת פירות שביעית.

פירות של שביעית שנתקלקלו עד שאינם ראויים אפילו למאכל בהמה, שוב אין עליהם קדושה, ומותר להשליכם לאשפה.

ובהלכה הבאה נמשיך עם עוד פרטי דינים בזה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה