הלכה ליום שני י"ב תשרי תשע"ח 2 באוקטובר 2017

ברכת שהחיינו וברכת לישב בסוכה לנשים

בקידוש של ליל חג הסוכות, המברך פותח בברכת בורא פרי הגפן, ולאחריה הוא מברך "אשר בחר בנו מכל עם" ומסיים "מקדש ישראל והזמנים",  ולאחר מכן הוא מברך "לישב בסוכה", ומסיים בברכת "שהחיינו". ואז שותה הוא וכל בני הבית מן היין. (כפי שמודפס במחזורים).

והנה הנשים, הן פטורות מן התורה ממצות הסוכה. וכשהן מחמירות על עצמן ויושבות בסוכה, הן מקיימות בזה מצוה גדולה, וזוכות לשבת בסוכה, אך למנהג הספרדים, אין הנשים מברכות על המצוות שהן פטורות מהן. ולכן, אשה הנוטלת לולב, אינה מברכת "על נטילת לולב", וכן כל כיוצא בזה. אשה היושבת ואוכלת בסוכה, אינה מברכת "לישב בסוכה".

ולפיכך כתבו הפוסקים, שכאשר שומעת האשה מפי האיש את הקידוש, והוא מברך "לישב בסוכה", לא תענה אחריו "אמן", כי עניית ה"אמן" תהיה הפסקה בין הברכה לטעימת היין שאחרי הקידוש. אלא עליה לענות אמן רק בהרהור הלב. ולאחר מכן כשיברך המקדש "שהחיינו", תענה אמן אחר ברכתו, כי ברכת שהחיינו שייכת גם לנשים. (אבל מנהג האשכנזים שנשים מברכות על מצות עשה שהן פטורות ממנה, וממילא רשאית גם לענות "אמן"). (חזון עובדיה עמוד קמט).

כתב האור זרוע בשם הירושלמי, שמצוה להדליק נרות בערב יום טוב, כשם שמצוה להדליק נרות בערב שבת. אולם אין לברך ברכת "שהחיינו" בשעה שמדליקים נרות. וכן כתבו עוד הרבה פוסקים. אולם כתבו, שאותן הנשים שנוהגות בכל זאת לברך שהחיינו בשעה שהן מדליקות נרות, אין ברכתן "ברכה לבטלה", שהרי סוף סוף יש לברך שהחיינו על עצם היום הקדוש שמגיע מחדש. ולכן, אותן הנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, אף שלכתחילה עדיף שלא ינהגו כן, מכל מקום אין בדבר איסור.

אולם יש לדעת, שאשה המברכת "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות, לא תוכל לענות "אמן" כאשר האיש יברך "שהחיינו" בקידוש. משום שהיא נפטרה כבר מברכת שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, וכעת ברכה זו אינה שייכת אליה, ואם היא תענה "אמן", הרי יהיה הפסק בין ברכות הקידוש לטעימת היין.

ולסיכום: נשים אינן עונות "אמן" על ברכת "לישב בסוכה" שבקידוש. וטוב שלא לברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות החג. ואשה המברכת שהחיינו, לא תענה "אמן" על ברכת שהחיינו שבשעת הקידוש על היין. (ואם ענתה "אמן", עדיף שלא תשתה כלל מהיין של הקידוש).

שאלות ותשובות על ההלכה

מועדים לשמחה. האם בשאר ימות השבוע של חול המועד האישה עונה אמן אחר ברכת האיש ליישב בסוכה ? י"ז תשרי תשפ"א / 5 באוקטובר 2020

שלום,

כן. כל הבעיה בקידוש היא שעניית ה"אמן" מהווה הפסק בין ברכת בורא פרי הגפן לבין הטעימה מן היין. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה