הלכה ליום ראשון י"ז אלול תשפ"ג 3 בספטמבר 2023

דברי מרן זצ"ל בחודש אלול לאחר מלחמת שלום הגליל

בשנת התשמ"ב, פרצה מלחמת שלום הגליל, ובערב ראש השנה בשנה ההיא, נשא מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל דברי התעוררות, שדומה כי הם ראויים באופן מיוחד לגבינו, על כן נביא בכאן את דברי רבינו זצ"ל (בתוספת מועטת), ישמע חכם ויוסף לקח.

הרפתקאות רבות כברו עלינו בשנה זו, במיוחד במבצע שלום הגליל, במלחמה עקובה מדם, שנהרגו למעלה משש מאות חיילי צבא ההגנה לישראל, בתוכם הרבה יראי שמים מרבים, ובמיוחד ארבעים חיילי ישיבות ההסדר. וזאת מלבד פצועי צה"ל, שרבים מהם נשארו נכים לכל ימי חייהם, בלי ידים או בלי רגלים, או שאבדו מאור עיניהם וכדומה. וזאת מלבד הרבה הרוגים ופצועים בתאונות הדרכים בכל ימות השנה, ואין לך יום שאין בו תאונות קטלניות.

וכשהאדם מתבונן, הלא ידע כי כל זה נגזר ונחתם ביום הכפורים. אילו היינו מתבוננים בשנה שעברה, והיינו יודעים איזו גזירה קשה מרחפת מעל ראשינו, ודאי היינו בוקעים שערי שמים בתפלותינו, לפני מלך מלכי המלכים, שיחוס על פליטתנו, ויצילנו מכף כל אויבנו.

וכן כל אלה שאינם עימנו עתה, (והם נמצאים בעולם האמת), אילו ידעו כי כך יקרה להם בשנה זו, נתאר לעצמינו כמה היו מתעוררים ביום הכפורים לשוב בתשובה שלימה, ולהתחנן בדמעות שליש לבטל הגזירה מעליהם. ובודאי שלא רק הם היו עושים כן, אלא כל בני משפחותיהם, אילו ידעו מה יקרה ליקירם בשנה זו, לא היו נחים ולא היו שוקטים עד שהיו מבטלים את הגזירה. אך מי יעמוד בסוד ה'.

ואשרי אדם החושב על זה בהקדם יום הכפורים, כי השב בינתיים מוחלים לו, ויחשוב האדם שמא הוא גם כן חס ושלום בכלל אלה שעתידים להסתלק במשך השנה, ויתפלל ויתוודה ויתחנן לפי ה' יתברך שיחדש עליו שנה טובה ומתוקה.

הנה קם לו האדם בבוקר רענן ובריא ושופע חיוכים, ואומר שלום למשפחתו, ולוקח את הרכב ונפרד מהם לשלום, (כשאינו יודע שזהו השלום האחרון שלו), על מנת לנסוע לתל אביב או לחיפה, והנה בצומת דרכים באה לקראתו משאית דוהרת ועוברת למסלול הנגדי ועולה על מכוניתו ומרסקת אותה והוא נופל שדוד. האם תיאר לעצמו שכך יהיה סופו? והרי אילו ידע שכך יקרה לו באותו היום, היה סוגר עצמו בשבעה מנעולים ולא היה יוצא מפתח ביתו. אבל עיני בשר לו, והוא בעצמו הלך לקראת המוות. כמו שאמרו בגמרא (סוכה נג.), שרגליו של האדם מוליכים אותו למקום בו הוא עתיד למות.

אבל מי שעיני שכל לו, יתבונן וידע, כי כולנו מצויים במקום סכנה, והעולם כולו רוגש סביבינו, ומי יודע מה ילד יום. ולא רק מבחינה בטחונית, אלא מכל בחינה שהיא, האדם זקוק לרחמי שמים מרובים, הן בלידת ילדיו, והן בגידולם וחינוכם, והן מצד הפרנסה והבריאות והשלום והשלווה, על הכל האדם צריך להתבונן ולדעת, כי הכל מסור בידי שמים, ובימים אלה נגזרים על האדם כל קורותיו במשך כל ימות השנה, וכל דבר שניתן בתפלה ותשובה וצדקה לשנותו בימים אלה מן הקצה אל הקצה, הלא לאחר ימי הדין נעשה הדבר קשה פי כמה וכמה.

אשרי אדם המקדים להתבונן במחשבות אלה, כדי להתעורר בתשובה, ושב ורפא לו. (וראה במאור ישראל, עמוד ד).

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה