הלכה ליום שני ו' אב תשפ"ו 20 ביולי 2026

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה
חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב).

אדם זקן בשנים
זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, ואפילו אם אין לו חולי פנימי, צריך לאכול בתשעה באב. אולם כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל (חזון עובדיה עמוד רעט), שאדם כזה, שאינו חולה ממש, אף על פי שיש להורות שיאכל בתשעה באב, מכל מקום טוב שיאכל "פחות פחות מכשיעור", וכפי שכתבנו לגבי מי שאוכל בהלכות יום הכפורים.

יולדת
היולדת, בתוך שבעה ימים ללידתה, לכל הדעות הרי היא פטורה מלהתענות. אבל תוך שלושים יום מלידתה, דעת כמה פוסקים להחמיר בזה להצריכה להתענות, ואולם דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היתה, שכל שלושים יום ללידתה, הרי היא פטורה מלהתענות.

וכן דין המפלת (אשה שהפילה עוברה), אחר ארבעים יום להריונה, (כלומר שהפילה עובר שכבר מלאו לו ארבעים יום ברחם אמו, וארבעים יום אלו נמנים מתחילת ההריון ממש, ולא כפי שנוהגים הרופאים למנות שבועיים נוספים), שאינה צריכה להתענות ביום תשעה באב, כל שלשים יום מיום ההפלה.

איך אוכלים?
כל אותם שאמרנו שאינם מתענים בתשעה באב, כאשר יבואו לאכול, הרי הם אוכלים כדרכם, כפי שהם רגילים תמיד, ואינם צריכים לאכול בכל פעם פחות משיעור "כזית" וכדומה, שאין דבר זה נוגע אלא לתענית יום הכיפורים בלבד. כפי שיתבאר בעזרת ה' בעתו ובזמנו. (חזון עובדיה תעניות, עמוד רפח).

מעוברות ומניקות
מעוברות (נשים בהריון) ומניקות, אף על פי שהן פטורות משאר תעניות (מלבד תענית יום הכפורים), חייבות להתענות ביום תשעה באב. ואשה שנמצאת בהריון בסיכון, תשאל לדברי הרופא, שאם יאמר לה שלא תתענה, עליה לשמוע בקולו, ואם יאמר שתתענה, עליה לעשות שאלת חכם אם לשמוע בקול הרופא.

ילדים קטנים
ילדים קטנים, כלומר, בן שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים יום אחד, ובת שלא מלאו לה שתים עשרה שנים יום אחד, פטורים לגמרי מתענית תשעה באב. וטעם הדבר שהקטנים אינם משתתפים בתענית זו, לפי שהקטנים בלאו הכי פטורים בכל דיני האבלות, וגם קטן שמתו אביו או אמו אינו מתאבל כלל, שלא שייך בזה דין חינוך כלל (מלבד דין הקריעה על המת ששייך גם בקטנים). ולכן קטנים פטורים מתענית זו. וכל נער שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד, ונערה שלא מלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, פטורים מתענית תשעה באב, ואינם צריכים להתענות אפילו כמה שעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב
לא הבנתי מצד אחד נאמר שחולה שמותר לו לאכול אין דין שיעורים מצד שני זקן שתש כחו שיש לו דין של חולה כתוב שכן יעשה שעורים? ג' אב תשפ"א / 12 ביולי 2021

כיון שלגבי זקן שאינו חולה ממש נכון להחמיר יותר מאשר לגבי חולה ממש. תבורך,

שלום רב מה הדין לגבי בשר ביום שישי אחר חצות היום האם יהיה מותר ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

למנהג הספרדים יהיה אסור עד כניסת השבת. תבורך,

שלום הרב
האם המנהג לסעודת המפסקת זה לאכול ביצה עם לחם או בלי לחם???? ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

יש שכתבו לאכול דוקא עם פת. אבל רבים וטובים נוהגים לאכול ללא פת. 

שלום הרב
האם מותר בתשעה באב לשמוע שיעורים על הגאולה אחרית הימים......?????
תודה רבה ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

יש להמנע מכך. ומותר ללמוד עניני מוסר שמחזירים את האדם בתשובה ובתיקון המידות. 

שלום כבוד הרב
אני רגיל כבר (זה נהיה גם כמו קבלה כזאת) מתחילת הקורונה לקרוא פרקי תהילים מסוימים כל יום. האם מותר לי בתשעה באב להמשיך בהרגלי , ולקרוא תהילים????
תודה רבה!! ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

מעיקר הדין, מותר. תבורך,

האם מותר לאכול קוסקוס והמרק שלו בסעודה מפסקת ( משום 2 תבשילין)? ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

אסור לאכול קוסקוס עם המרק שעליו, משום שהם שני תבשילים ממש. אף על פי שהמרק טפל לקוסקוס. 

אישה שהיא בסוף חודש התשיעי האם חייבת לצום או אפשר להקל ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

צריכה לצום. ואם היא מרגישה חולשה יתירה, עליה להתייעץ עם רופא ירא שמים. אבל באופן כללי עליה להתענות. וה' יזכה אותה ללידה קלה בבריאות.

שלום
אימי שתחיה מעל תישעים שנה וסיעודית בבית אבות, לא ממש זכרה שעכשיו אב ואסור לאכול בשר.
עכשיו שהיא זוכרת, היא יכולה לאכול עוף היום ומחר.
היא מאוד עדינה ורגישה ולא אוכל כל דבר וגם מעט מאוד. היא לא רוצה לעבור על ההלכה. היא יכולה לאכול היום ומחר עוף . ?
תודה ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

דינה כדין חולה, ומותר לה לאכול מה שיוגש לפניה. ואני מאחל לה אריכות ימים בבריאות ושמחה,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה