הלכה ליום רביעי כ' סיון תשע"ד 18 ביוני 2014

ביאור "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

בהלכות הקודמות ביארנו את יסוד הדין שאנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ובהלכה הקודמת ביארנו, שחובה לכוין בפסוק זה, ומי שלא כיון את פירוש המילים, לא יצא ידי חובתו.
 
ועתה נבוא לבאר את פירוש המילים בפסוק זה, ולצורך כך יש לבאר כמה מושגים יסודיים:
 
הדבר ידוע, כי פירוש המילה "ברוך" בכל הברכות, אין פירושה שאנו מברכים את הקדוש ברוך הוא, שהרי האדם לא יוכל לברך את ה' יתברך שכל השפע בא ממנו. רק כוונת הדבר, "ברוך" - מקור השפע.
 
כמו שאנו אומרים "הדור", על דבר שמשפיע הדר על סביבתו. וכן "רחום" על מה שמשפיע רחמים. כן אנו אומרים "ברוך", על מקור הברכות והשפע. וכשאנו אומרים "ברוך אתה ה'", הכוונה היא, שמקור השפע, הוא ה'.
 
ופירוש המילים "כבוד מלכותו", למשל בקדושה שאנו אומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו", הכוונה היא לכל הבריאה, כי "כבוד מלכותו" של ה', הוא כל המציאות שיש בעולם, שהוא מנהיג אותה במלכותו. כמו שנאמר "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו". (ישעיה, מג).
 
והדבר ידוע, שאין אנו מכירים ומשיגים את ה' יתברך בעצמו, רק על ידי מעשיו. כלומר, יודעים אנו שה' יתברך ברא אותנו, ומשגיח עלינו, אבל אין אנו יכולים להשיג ולהבין את מציאותו ממש.
 
ולכן כל השמות שאנו מכנים את ה', אינם מבטאים את מציאות ה', אלא רק את הנהגתו כלפינו. ולמשל, כשאנו אומרים שה' נקרא "חנון", פירוש הדבר שהוא נוהג עמנו בחנינה. וכשאנו אומרים "רחום", פירושו שהוא נוהג עמנו ברחמים.
 
וכמו כן "שם כבוד מלכותו", פירושו, כל המציאות הנראית בעולם בגלל הנהגת ה' בעולם. זהו שם כבוד מלכותו של ה'.
 
ומעתה נבוא לביאור כל הפסוק: ברוך – מקור שפע. שם כבוד מלכותו – כל המציאות בעולם. לעולם ועד – נמשך תמיד, בלי הפסקה.
 
ולסיכום: פירוש המילים "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד": השפעת, הנהגת ה' במציאות בעולם, נמשכת תמיד לעולם.
 
ובפסוק זה כמה פירושים, ורובם על דרך הקבלה. ולנו אין עסק בנסתרות. לכן הבאנו את פירוש פשטם של המילים. ראה לרבינו דוד אבודרהם (בדיני קריאת שמע). ובספר מלחמת מצוה לרבינו מאיר המעילי, (עמוד לז).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. אני נוהג לשמור צאת השבת של רבינו תם בדברים שהם דאורייתא וכמו שכותב הרב עובדיה. רציתי לשאול מה לגבי כיבוי פלטות של שבת וכן כיבוי של חשמלים האם יש בכיבוי משום דאורייתא ? תודה רבה י"א אלול תש"פ / 31 באוגוסט 2020

כיבוי פלאטה אסור מדרבנן בלבד. תבורך,

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה