הלכה ליום ראשון ט' אייר תשפ"ו 26 באפריל 2026

ריסוס נגד מזיקים – בהמה שתולשת עשב

שאלה: האם מותר להניח או לרסס רעל נגד מזיקים בשבת?

תשובה: שאלה זו, תלויה בנידון אחר שאינו קשור בכלל להלכות שבת. והדברים מעט מורכבים. לכן, כעת נבאר את אותו הנידון, ומחר בעזרת ה', נסביר את הקשר להלכות שבת, ונגיע למסקנת ההלכה לגבי ריסוס או הנחת רעל לפני מזיקים בשבת.

הנחת בהמה לאכול עשב בשבת
מותר לאפשר בשבת לבהמה, לרעות במקום שיש בו עשבים, על מנת שהבהמה תאכל מן העשבים, אף על פי שהבהמה תולשת מן העשבים כדי לאכלם, בכל זאת הדבר מותר בלי פקפוק.

והקשו רבותינו האחרונים, שלכאורה הדבר עומד בניגוד להלכה אחרת בדיני ממונות:

כי בשלחן ערוך חושן משפט (סימן שצד) נפסק: "המעמיד בהמה על גבי תבואה של חבירו, חייב לשלם מה שהזיקה". כלומר, מי שהניח בהמה כדי שהיא תאכל מהתבואה של חבירו, הרי הוא חייב לשלם את הנזק ממה שאכלה הבהמה.

נמצא אם כן, שלגבי הלכות נזיקין, אנו משייכים את הנזק שעוללה הבהמה לאדם שהניחה שם. ואילו לגבי הלכות שבת, מעשה תלישת העשב של הבהמה, אינו שייך לאדם שהניח את הבהמה, שהרי למדנו שמותר לאפשר לבהמה לתלוש עשבים בשבת. וצריך הסבר מהו החילוק בין הלכות שבת לדיני נזיקין?

ובענין זה מצאנו שני הסברים בדברי הפוסקים:

דברי ה"אבן העוזר"
בספר אבן העוזר (סימן שכח) כתב, שהחילוק הוא, שלגבי נזיקין, הדבר הקובע את החיוב הוא ה"היזק", כלומר, התוצאה שנעשתה בפועל. ומאחר וכאשר בהמה עומדת על גבי עשב, הדבר ברור שהיא תאכל אותו, לפיכך האחריות על הנזק מוטלת על מי שהניחה שם, שהוא המזיק. אבל לגבי הלכות שבת, הדבר תלוי במחשבת האדם בשעת עשיית המלאכה (שהרי "מלאכת מחשבת" אסרה התורה), ומאחר והמניח בהמה על גבי עשב, אינו מתכוין לשום מלאכה, וכל כוונתו רק שתתמלא כריסה של הבהמה, ממילא לא שייך להטיל עליו את האחריות על מעשי הבהמה.

דברי הבית מאיר
לעומת זאת, בספר בית מאיר כתב להסביר באופן שונה: שלגבי הלכות שבת, לא שייך לומר שהאדם אחראי על מעשי הבהמה, מאחר ובהלכות שבת לא איכפת לנו מתוצאת המלאכה (שהעשבים נתלשו), כי לא הקפידה התורה, אלא שהאדם לא יעשה את המלאכה. וכל מלאכה שנעשית מאליה בשבת, ללא השתדלות מצד האדם, אינה אסורה. ולכן לגבי דיני נזיקין, אנו מטילים את האחריות על האדם, אבל לגבי הלכות שבת, אין אנו מטילים אחריות על האדם. (אמנם בודאי שאסור לעשות בשבת מלאכות ממש על ידי בהמה).

נמצאנו למדים, שלדברי ה"אבן העוזר" מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא מחשבת האדם בלבד, וכל שאין מחשבתו מכוונת לגוף המלאכה, אין איסור בדבר אם הוא גורם לכך שבהמתו תעשה את המלאכה. ואילו לדברי הבית מאיר, מה שקובע את החיוב במלאכות שבת, הוא טורח האדם והתעסקותו בעשיית המלאכה, אבל המלאכה מצד עצמה, כל שאינה נעשית על ידי פעולת האדם וכוונתו, אין בה איסור כלל בשבת.

לכן לכל השיטות, מותר לתת לבהמה לאכול בשבת עשב המחובר לקרקע. ובהלכה הבאה נסביר את השייכות בין נדון זה, לשאלת הנחת רעל נגד מזיקים בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה