הלכה ליום ראשון ב' אייר תשפ"ו 19 באפריל 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נהוראי משה בן אושרית

שיחזור לאיתנו במהרה.

הוקדש על ידי

המשפחה מאמריקה

"אמן"

עניית אמן
אמרו רבותינו בגמרא (יומא דף לז.), על מה שנאמר בפסוק: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ", שכך אמר משה רבינו לעם ישראל: בשעה שאני מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא, אתם, הבו גודל, ופירשו רבותינו (בספרי דברים פסקא שו), שהכוונה היא, שיש לענות אמן אחרי הברכות שמוזכר בהן שם ה'.

וכן מצאנו בספר דברי הימים (א', אז, לו. וכן בתהלים פרק קו), שאחרי שאמר דוד המלך "בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם", ענו כל העם אחריו "אמן", כמו שנאמר, " וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן".

והפליגו רבותינו במעלת עניית "אמן", ואמרו (שבת קיט:), כל העונה אמן בכל כחו (והכוונה בכל כוונתו, או בקול רם), פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים", אל תקרי (תקרא) "אמונים", אלא "אמנים". שעונים תמיד אמן.

חיוב או רשות?
ודבר זה אינו רשות, אלא חובה ממש מצד הדין, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן רטו):

"השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אף על פי שלא שמע את כולה, מתחילתה עד סופה, ואף על פי שהוא (השומע) אינו מחוייב באותה ברכה, חייב לענות אחריו אמן".

ולשון מרן השלחן ערוך, היא ממש לשון הרמב"ם. ואף שיש חולקים בזה, ואומרים שאין חיוב ממש לענות אמן, מכל מקום למעשה, הסכמת הפוסקים היא שהדבר הוא חיוב, כלשון הרמב"ם ומרן השלחן ערוך.

לברך בקול רם
וכתב בספר חסד לאלפים, שאדם הירא את ה', ראוי לו שיהיה זריז וזהיר לברך ברכותיו בקול רם, כדי להיות זוכה ומזכה אחרים שיענו אחריו אמן. אבל אם חושש שיש שם בני אדם שאינם זהירים בעניית אמן, יתכן שעדיף לברך בלחש. ואם יש שם, גם אנשים יראי שמים, וגם אנשים שאינם נזהרים כל כך, עדיף לו לברך בקול רם, והשומע, ישמע ויענה, ועליהם תבא ברכת טוב.

לענות באמצע דבר קללה
וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת כי תשא), שאם אירע לאדם, ששמע ברכה בשעה שהוא אומר "שהם משתחוים להבל וריק", לא יענה אמן על הברכה, שלא יהיה נראה כמודה בעבודת אלילים חס ושלום.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"א עמוד רמז), כתב לפקפק בדברי רבינו יוסף חיים, שהרי סוף סוף, בשמים, הקדוש ברוך הוא יודע היטב שאין כוונתו של אותו אדם לענות אמן על הדברים שאמר, אלא על דברי הברכה ששמע. והוסיף, שביטול עניית אמן הוא דבר חמור מאד, והביא בזה את דברי הזהר הקדוש. ומכל מקום סיים, שראוי להזהר בדבר, להקדים מעט ולענות אמן, או למהר ולהמשיך באמירת "ואנחנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים", ואז יוכל לענות אמן בלי חשש.

השומע דרך טלפון
והשומע ברכה מחבירו דרך הטלפון, כתבו האחרונים שצריך לענות אחריו אמן. (יחוה דעת ח"ב סימן סח). ואף שיש חולקים בדבר, מכל מקום כן הוא העיקר הלכה למעשה.

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה