הלכה ליום רביעי ט"ו חשון תש"פ 13 בנובמבר 2019

הנחת מלכודות בשבת

שאלה: האם אסור להניח מלכודות של בעלי חיים, כאשר המלכודת פועלת בשבת?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שאחת המלאכות האסורות לעשותן בשבת, היא מלאכת "צידה", כלומר, הצד בעל חיים בשבת, חייב משום חילול שבת מן התורה. וכן ההורג בעל חיים בשבת, חייב משום "נטילת נשמה", שהיא אחת המלאכות האסורות מן התורה.

צידה על ידי מלכודת, בשבת
לפיכך, בודאי שהמניח מצודה (מלכודת) בשבת, ומיד לאחר מכן החיה נלכדה בתוכה, חייב מן התורה משום מלאכת "צד". שאין חילוק בדבר, אם הוא צד את הבעל חיים בידו, או שהוא צד אותו על ידי כלי. שבכל אופן חייב משום צד.

ואם מניח את המצודה, ורק לאחר זמן נלכד הבעל חיים, אין האדם חייב מן התורה משום מלאכת "צד", מאחר ואין זו מלאכה ישירה שאסרה התורה, אלא רק בדרך עקיפה, שהמצודה פועלת לאחר מכן את פעולתה, כשתכנס החיה לתוכה.

אולם מבואר בדברי התוספות (שבת יז: ד"ה אין) שאסור להניח מצודות חיה ועופות ודגים בשבת, משום שרבותינו גזרו שלא לעשות כן, שמא בשעה שיניח את המצודה, תלכד בתוכה החיה, ונמצא עובר על איסור מן התורה. (ועוד יש טעמים אחרים לדון להחמיר בדבר). ולפיכך פסק מרן השלחן ערוך (סימן רנב ס"א), שאסור בהחלט להניח מצודה ללכוד בעלי חיים בשבת.

נמצא אם כן, שאסור לצוד בשבת בעלי חיים על ידי מצודות ומלכודות.

צידה על ידי מלכודת בערב שבת
אבל אם מניח את המצודה לפני כניסת השבת, מבואר בשלחן ערוך (שם) שהדבר מותר. שהרי התירו חכמים להתחיל במלאכה בערב שבת, אף על פי שהיא נגמרת מאליה בשבת. ולכן מותר להשרות בגדים בתוך מים בערב שבת, אף על פי שהם הולכים ומתכבסים בשבת. וכן כל כיוצא בזה. כמו שביארנו בכמה מקומות.

לכן לסיכום: מותר להניח מלכודות לפני שבת, אף על פי שהבעלי חיים נצודים בתוכם בשבת. אבל בשבת עצמה, אסור לעשות כן. ובהלכה הבאה נבאר את הדין לגבי מלכודות עכברים ומזיקים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה עם ג'וק גדול ,האם מותר לרסס עליו בשבת? י"ד סיון תשע"ד / 12 ביוני 2014

כמו שכתבנו, אסור לרסס ישירות על בעל חיים, כי בודאי הוא ימות על ידי כך. ומותר לרסס בסביבתו ולאפשר לו לברוח

האם מותר לצוד זבוב או יתוש בשבת ולאחר מכן לשחררו מחוץ לבית? י"ג אייר תשע"ד / 13 במאי 2014

אסור לעשות כן בשבת. (אף שבברכי יוסף כתב שהמיקל יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום להלכה יש להחמיר בזה)

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה