הלכה ליום רביעי ב' ניסן תשפ"ד 10 באפריל 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת בננו

עוז בן דרורה ז"ל

שאתמול חל יום השלושים. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הוריו

פירות יבשים – לגעת בחמץ בימי הפסח

שתי שאלות: בבית הורי נהגו שלא לאכול פירות יבשים בפסח, וכעת לאחר שנשאתי ראיתי שבמשפחת בעלי אוכלים פירות יבשים בפסח, האם המנהג נכון? והאם נכון הדבר שאסור לגעת בחמץ שמוצאים ברחוב בפסח?

תשובה: כתב הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (סימן תסז ס"ה) שנהגו שלא לאכול פירות מיובשים בפסח. ומקור המנהג הובא בדרכי משה, שנהגו בכמה מקומות שלא לאכול פירות יבשים בפסח, משום שהיו נוהגים לייבש את הפירות בסמוך לפת לחם בתנור. ועוד, שהיו נוהגים (וכן נוהגים עד עתה), להדביק קמח על גבי התאנים לייבשן. ולכן אסרו לאכול פירות יבשים בפסח.

אבל מנהג הספרדים ובני עדות המזרח להקל באכילת פירות יבשים בפסח. אולם הזהירו הפוסקים להשמר מתערובת חמץ בתאנים מיובשות, וכן הזהיר מרן רבינו הקדוש זצ"ל שלא לקנות בוטנים ואגוזים קלויים הנמכרים בשוק, אם אין עליהם השגחה מיוחדת לחג הפסח, שידוע שמערבים קמח במלח. (חזון עובדיה ח"ב עמוד סו).

ובכלל בדברי הפוסקים מצאנו דינים רבים לגבי מוצרי מזון שונים שמותר להשתמש בהם בפסח ללא הכשר. אולם פעמים רבות שהדברים היו נכונים רק בשעתם, אבל כיום, שתעשיית המזון השתכללה לאין שיעור, הרבה פעמים קיימים חששות בכל מוצר מזון, ובפרט בימי הפסח. לכן נכון להזהר שלא לקנות מוצרים לימי הפסח, אם לא שיש עליהם תעודת כשרות איכותית לימי הפסח.

ולגוף השאלה, נראה שמשפחת השואלת נהגו כמנהגי האשכנזים, שלא לאכול פירות יבשים בפסח. ועליהם להמשיך במנהגם. אבל הבעל, שהוא ספרדי, נהג להקל בדבר. ויוכל להמשיך במנהגו כפי שכתבנו.

ולענין השאלה השנייה. מי שהיה הולך בדרך, וראה לפניו פת לחם וכדומה, אינו רשאי להרים את הפת, להניחה בצד הדרך וכדומה. משום שגזרו רבותינו שלא להגביה את החמץ, שמא יבוא לאכול ממנו. וכתב הריב"ש (רבינו יצחק בר ששת) בתשובה (סימן תא), שאפילו אם מרים את החמץ ומכוין בפירוש שלא לזכות בו, גם כן אסור להרימו, משום גזירת רבותינו שמא יאכל ממנו. וכדבריו פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פסח (עמוד סח).

ולסיכום: מנהג האשכנזים שלא לאכול פירות יבשים בפסח. והספרדים לא נהגו בזה איסור. ואין להרים חמץ בפסח כשמוצאים אותו ברחוב, משום גזירת רבותינו, שמא יאכל ממנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
האם מותר להשתמש בפירות יבשים שהם חמץ???
לא היה להם מגע עם קמח. כ' ניסן תשפ"ב / 21 באפריל 2022

אסור בהחלט. יש בהם חשש חמץ ממש. 

שלום בקשר לשאלה הראשונה של הגיברת האם היא יכולה לאכול את הפירות היבשים כעת אחרי שהיתחתנה עם ספרדי? כ"ה אדר תשפ"א / 9 במרץ 2021

אשכנזיה שנישאה לספרדי יכולה לאכול פירות יבשים כשרים לפסח. 

האם הבנתי נכון,שכבוד הרב מדבר על פירות יבשים בלי הכשר לפסח?(או שזה כמו קטניות שזה מנהג וכ״ו) כ"ו אדר ב תשע"ט / 2 באפריל 2019

לא. אותם המחמירים שלא לאכול פירות יבשים, מחמירים בזה אפילו אם יש עליהם הכשר לפסח. וכפי שהם מחמירים בקטניות אפילו אם הן כשרות לפסח.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה