הלכה ליום ראשון כ"ז תמוז תשפ"ו 12 ביולי 2026

אלמנה ויתום

נאמר בתורה (שמות כב): "אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן, אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ, וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים".

מבואר בתורה, שמאד הקפיד ה' יתברך על כבודם של האומללים, היתומים והאלמנות, וביארה התורה בפירוש את עונש המצערם, שסופו למיתה, וענשו גדול מנשוא.

והרב רבינו בחיי (בפירושו לבראשית לז) הביא מדרש חז"ל, כי כוונת התורה במה שהזהירה על כבוד האלמנה והיתום, היא אפילו על אלמנתו של מלך, ואפילו על יתומים של מלך. וטעם הדבר, לפי "שנפשם שפלה ודמעתם מצויה". וביאר את הטעם שה' יתברך שומע תפלת היתומים והאלמנות, לפי ששאר בני אדם, כשמצערים אותם, הם פונים לחבריהם ומושיעיהם, ושמים בטחונם בהם, אבל היתום והאלמנה שאין להם מושיעים, אינם בוטחים כי אם בהקדוש ברוך הוא, ועל כן הקדוש ברוך הוא שומע צעקתם ויריב ריבם.

ובמדרש (אוצר המדרשים עמוד 262) אמרו רבותינו, שבשעה שעלה משה רבינו להר סיני, הראוהו מן השמים את כל מה שנעשה שם. וראה את המלאכים שאומרים שירה לפני ה' יתברך, ועוד מראות יקרים. אחר כך הראוהו אנשים רשעים, שהם תלויים כשראשיהם למטה ורגליהם למעלה, ומכף רגליהם ועד קדקודם כולם דבוקים במיני עונשים קשים ומרים, וצועקים הרשעים ואומרים "תנו לנו מוות ונמות"!, שנאמר: "הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ". ושאל משה את המלאכים, מה מעשיהם של אותם האנשים שנענשו ככה? אמרו לו: שאלו המענים יתומים ואלמנות.

ומה שנראה לעתים כאילו תפלת היתומים והאלמנות אינה מתקיימת, הוא מפני מה שאמרו בגמרא (שבת דף לג.), שבעוון נבלות פה, צרות רבות, וגזירות קשות מתחדשות, ובחורי שונאי ישראל מתים, יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין, שנאמר "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה', וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע, וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה, בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה". ובכל זאת נאמן ה' יתברך לשמוע תפלת היתומים והאלמנות, יותר משאר התפלות. וכל המרע להם, הסכנה פרושה כרשת לרגליו.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה זהיר מאד בכבוד יתומים ואלמנות, ודלתו פתוחה בפניהם. ובמשך תקופה ארוכה היה אוסף בעצמו כסף לפרנסת אלמנה ויתומיה ופעם כששמע על אלמנה בודדה, אשת רב גדול אחד שנפטר, שלח אותנו אליה, לברכה בשמו ולדרוש בשלומה, וכן כמה וכמה פעמים בימי חייו, טרח עבור אלמנות ויתומים באופן יוצא מן הכלל.

וכמה גאונים היו, ובכללם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהיה מבקר באופן קבוע מידי חג בבית אלמנה אחת ממשפחתו, כדי להרנין את לבה. ויש לשים לב לענין זה, שלא להניח את האומללים והנזקקים ללא עזרה. וכמובן, הכל בצניעות ובקדושה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה