הלכה ליום שלישי ה' טבת תשס"ז 26 בדצמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

נשים בלימוד התורה

כבר ביארנו שהנשים פטורות ממצות תלמוד תורה, (וכמו שדרשו רבותינו על הפסוק "ולמדתם אותם את בניכם" ולא את בנותיכם,) ואף על פי כן חייבות ללמוד הדינים השייכים להן, שאם לא תדענה הלכות נדה וטבילה, והלכות שבת, והלכות ברכות, והלכות בשר בחלב וכיוצא בזה, איך יוכלו לקיימן ולהשמר בהן. (וכן אנו באתר "הלכה יומית" המיועד לנשים כאנשים, משתדלים מאד לפרט בכל עניין את הדין לגבי נשים במקום שיש חילוק בינן לבין האנשים, וכן איננו מאריכים יותר מדי בהלכות שאין להן שייכות לגבי נשים.)

ומטעם זה הנשים מברכות בכל יום ברכות התורה, ואומרות אשר קדשנו במצוותיו "וצוונו" על דברי תורה. וכמו שפסק מרן השולחן ערוך. ומכל מקום אשה שלמדה תורה אפילו בשאר מצוות שאינן שייכות לה, יש לה שכר, אלא שאין שכרה כשכר האיש הלומד, כי גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. אולם כל זאת דווקא כאשר היא לומדת בדרך ישרה ונכונה בהבנת הדברים, אבל אותם הלומדים ומפרשים דברי רבותינו על פי סברתם המועטת, ומסיקים דין שאינו נכון להלכה, בין אנשים בין נשים, הרי הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה וחטאם גדול מנשוא.

וכבר הזכרנו בדין כיבוד אישה חכמה בתורה, שנמצאו נשים רבות שהיו חכמות גדולות בתורה, כדוגמת הרבנית לאה שהוזכרה בכמה תשובות בספרו של מהר"י מולין, והפליאה להראות חכמתה בתורה, ועוד רבות אחרות. אולם בדרך כלל אף נשים חכמניות וצדקניות לא עסקו בתורה, אלא לצורך ידיעת המצוות המוטלות עליהן, וכן לידיעת ענייני מוסר וכדומה.

אולם אישה שמגדלת בניה לתורה ומחנכת אותם ללמוד תורה, ומעודדת את בעלה ללמוד תורה, שכרה הרבה מאד, שהיא מקבלת שכר כמותם, וכמו שאמרו רבותינו חכמי התלמוד (בסוטה כא.) על נשותיהם "דפלגן בהדייהו" כלומר שמקבלות חלק בחלק כשכרם של בעליהן ובניהן, וכן אמרו רבותינו במסכת ברכות (דף יז.) כך אמר לו רב לרבי חייא, הני נשי במאי זכיין? (כלומר, אלו הנשים במה זוכות לעולם הבא?) באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו ביה רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. (בכך שדואגות לבניהן שילמדו תורה, ודואגות לבעליהן שילמדו תורה בבית המדרש, ובכך שממתינות לבעליהן שישובו מבית המדרש, זוכות לזכות התורה.)

וגדולה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים. שנאמר (ישעיהו לב.) "נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי" והסביר מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א את העניין, על פי מה שכתב מרן החיד"א במה שנהגו שאם יש שני אנשים שעליהם לעלות עליית מפטיר בגלל שיש להם יום פקודת השנה של אביהם (דהיינו יום האזכרה, שנוהגים לעלות ביום השבת באותו השבוע של האזכרה, לעילוי נשמת ההורים, כמו שהזכרנו בהלכות כבוד אב ואם בעניין אמירת הקדיש), ולאחד מהם הוא יום האזכרה של אביו, ולשני הוא יום האזכרה לאמו, (ורק אחד מהם יכול לעלות לעליית מפטיר), זה שיש לו אזכרה לאביו קודם, והטעם הוא לפי שמידת הדין מתוחה על אביו של זה יותר מאשר על אמו של השני, מפני שלאב יש עוון ביטול תורה, ועל כן יש צורך יותר להגן על נשמתו, ואילו זה שהאזכרה שלו היא על האם, הרי הנשים פטורות מתלמוד תורה, ואדרבא יש בידיהן זכות התורה של בניהן ובעליהן כאמור, לפיכך זכות זו ודאי תעמוד לה ואינה זקוקה כל כך לעילוי הנשמה על ידי בנה. ולכן נאמר בפסוק "בנות בוטחות", שהרי יש להן לבטוח בזכות התורה יותר מן האנשים, וכמו שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אשה שלמרות שמשתדלת מאד בכך, בעלה ובניה אינם מעוניינים בלימוד? האם עדיין יש לה שכר? כ"ב אב תש"פ / 12 באוגוסט 2020

הרי סוף כל סוף השתדלה, ובודאי עלה משהו בידה. לכן יש לה שכר רב. ולפום צערא אגרא. ובעזרת ה' עוד תראה נחת מצאצאציה,

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה