הלכה ליום שני י"א תמוז תשפ"ה 7 ביולי 2025

צביעה במשקין

שאלה: האם מותר לצבוע משקאות בשבת, כגון לשים תמצית תה או קפה במים, שהדרך היא שמחמת התמצית, המים נצבעים מצבע הקפה או התה. וכן האם מותר לשים תרכיז במים, שמחמתו המים נצבעים, או שיש בכל אלו איסור משום צובע?

תשובה: בהלכות הקודמת ביארנו באופן כללי את איסור צביעה בשבת, שמלאכת הצביעה היא אחת מהמלאכות האסורות לעשותן בשבת. ובהלכה הקודמת ביארנו, שאין איסור בצביעה במאכלים בשבת, ולכן מותר לתת תבלין כורכום במאכל בשבת, אף על פי שהוא צובעו, כיון שאין דרך צביעה בכך.

דברי הרמ"א לענין צביעת משקאות
והנה לענין משקאות, כתב הרמ"א (סימן שכ) בדרכי משה: "שמעתי בשם רבי אברהם ממינץ שהיה אוסר לתת יין אדום לתוך יין לבן בשבת, משום צובע. אבל לפי מה שכתב בספר יראים (שהזכרנו את דבריו בהלכה הקודמת) שאין צביעה באוכלין, נראה שגם זה מותר."

אם יש חילוק בין אוכלים למשקין
והבאנו שלענין אוכלין, פסק מרן השלחן ערוך כדברי ספר היראים, שאין דין צביעה באוכלים בשבת כלל. אמנם לגבי משקין (משקאות), נחלקו הפוסקים אם אין בהם דין צביעה, שהרמ"א סובר שאין חילוק ביניהם, וכשם שאין צביעה באוכלין, כמו כן אין דין צביעה במשקין. ועל כן היקל בצביעת היין הלבן בשבת על ידי יין אדום. אולם החיי אדם כתב לפקפק בדין זה, וכן הגאון יעב"ץ ועוד מרבותינו האחרונים כתבו, שאף שאין איסור לצבוע אוכלין בשבת, מכל מקום לגבי משקין אין הדין כן, ואין להקל בזה.

ולפיכך כתב הגאון מהר"י חאגיז, שכשמערב אדם יין אדום עם יין לבן בשבת, יש להזהר לשים תחילה בכוס את היין האדום, ואחר כך למזוג עליו את היין הלבן, בכדי שלא יהיה חשש איסור צביעה בדבר. וכן כתב להחמיר בזה הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ג סימן יא), והביא טעם לדבריו, היות ועיקר הצביעה שאסרה התורה היא הכנת הצבע, שהוא נוזלי, לכן אין לצבוע משקאות בשבת. וכן החמיר בזה בספרו בן איש חי. ועוד החמירו בזה הרבה מגדולי פוסקי זמנינו, וכתבו לאסור הכנת קפה בשבת מטעם זה.

ומכל מקום לענין הלכה, יש להקל בזה כדעת רבינו הרמ"א, שכשם שאין איסור צביעה באוכלין, הוא הדין במשקין, שאין בהם איסור צביעה. וכן פסק הגאון חכם צבי, והפרי מגדים, ומהר"י בן ג'וייא בספר טל אורות, ועוד רבים מרבותינו האחרונים, עד אחרון, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק שני, ובספר חזון עובדיה חלק חמישי. וכן פשט המנהג אצל הספרדים לעשות כהוראותיו.

ולסיכום: מותר לערב בשבת תמצית תה, או קפה, או תרכיז מיץ וכיוצא בזה במים, משום שאין איסור צביעה בשבת במשקאות. וכן המנהג. והמחמיר בזה לכתחילה במקום שאפשר, כגון, למזוג את היין האדום תחילה, ועל גביו את היין הלבן, תבא עליו הברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אפשר להשתמש בסבוני אסלה שצובעים את המים? או שמא הכלל אין צביעה במשקין, תקף אך ורק בדברי שתייה? ב' אדר תשע"ד / 2 בפברואר 2014

מותר להשתמש בסבוניה שצובעת את המים. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה