הלכה ליום ראשון י"ח שבט תשע"ד 19 בינואר 2014

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרפאל בן ריבה

הוקדש על ידי

אורלי

משקפיים עם זגוגיות שמתכהות

שאלה: משקפיים אשר צבע הזגוגיות שלהן משתנה בהתאם לקרני השמש, שכשהאדם יוצא מביתו אל הרחוב, הן נעשות כהות, וכשחוזר לביתו חוזרות ומתבהרות כזכוכית רגילה. האם יש בזה איסור בשבת משום צביעה, בכלל שינוי צבע הזכוכיות בבואן במגע אם קרני האור?
 
תשובה: ראשית יש להקדים, שבודאי שבזכוכיות שצבען משתנה לפי אור השמש, אין חשש איסור צובע מן התורה. שהרי כתב הרמב"ם (בפ"ט מהלכות שבת), ש"אין הצובע בשבת מתחייב עד שיהיה צבע המתקיים". כלומר, צבע שנשאר לאורך זמן, אבל צבע שהולך ונמחק במהרה, אין בו איסור מן התורה.
 
ואמנם יש לדון, אם יש בדבר איסור מדרבנן (כלומר, מגזירת חז"ל), שהרי כתב הרמב"ם (בפרק כב מהלכות שבת), שאסור לאשה להעביר סרק על פניה (כמו איפור), משום שיש בזה איסור צובע מדרבנן. ולכן עלינו לדון, האם גם בשינוי צבע זכוכיות המשקפיים יש איסור בשבת?
 
ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) כתב, שנראה לו שאין כאן איסור כלל משום צובע. שהרי כל המלאכות האסורות לעשותן בשבת, למדנו ממלאכת המשכן (במסכת שבת דף מט:), כלומר, כל מלאכה שהיו עושים במשכן, אסור לעשות מלאכה כיוצא בה בשבת. ובמשכן, היתה הצביעה בחומר ממשי הניתן על גבי דבר אחר, כגון צביעת חוטי צמר בצבע תכלת או ארגמן, מה שאין כן בצביעת זכוכיות המשקפיים, שהן עשויות מחומר הרגיש לקרני האור ועל ידי כך צבען משתנה מאליו, ונעשות כהות או בהירות, אין לזה דמיון כלל למלאכה שהיתה נעשית במשכן, ולכן אין לאסור בזה לא מן התורה ולא מדרבנן.
 
ולאחר שדן בזה, והביא ראיות וסימוכין לדבריו, פסק מרן רבינו זצ"ל, שאין כל חשש לצאת במשקפיים הללו מביתו בשבת, שאין בזה איסור משום צובע, ולא משום מוחק. (שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן מז).
 
וכיוצא בזה פסק מרן רבינו זצ"ל, אודות מה שנהגו, לגבי אתרוג של סוכות, שאם הוא ירוק, מניחים אותו בין תפוחים, כדי שיצהיב במהרה.  וכתב שמותר לקחת תפוחים, ולהניח אותם סביב האתרוג ביום השבת, שאין בזה איסור משום צובע, שהרי אין זו דרך צביעה כלל, רק האתרוג מאליו, כאשר הוא מונח בסמוך לתפוחים שמבשילים, מבשיל גם הוא עמהם. ולא שייך לאסור בזה משום צובע כלל. (חזון עובדיה סוכות, עמוד רנח. ושבת ח"ה עמוד כו).
 
ולסיכום: מותר ללכת בשבת עם משקפיים שצבע הזכוכיות שלהן משתנה לפי אור השמש. ואין בזה איסור משום צובע.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לצאת בשבת עם משקפי שמש (לא ראיה)בשבת במקום שאין עירוב? ט"ו אב תשע"ח / 27 ביולי 2018

יש בזה מחלוקת הפוסקים. שהגאון בן איש חי מיקל בזה, ולעומתו הגאון רבי צבי פסח פראנק מחמיר. שיש לחוש שמא יסיר אותם במקום שיהיה צל. ומעוד טעמים. ורק במקום צורך גדול, כגון מי שהוא סובל מאד מהשמש, יש מקום להקל בזה. כמו שכתב הגאון שואל ומשיב, שהמיקל בזה אין מזניחין אותו. אבל יזהר שלא להסיר את המשקפיים ברשות הרבים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה