הלכה ליום שלישי י"ג שבט תשפ"ה 11 בפברואר 2025

שאלה: מהי ברכת פלפל ממולא? ומהי ברכת עוגה, שיש בה מעט קמח, אבל עיקרה פירות ואגוזים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין, שהאוכל שני מיני מאכל שברכתם שונה זה מזה, והיה האחד מהם עיקר והשני טפל לו, אינו מברך על כל אחד מהם בפני עצמו, אלא מברך על העיקר ופוטר את הטפל. ולפיכך, אם היה אדם אוכל אורז המעורב עם קטניות, בודאי שהאורז הוא עיקר התבשיל, ולכן יש לברך עליו "בורא מיני מזונות", ובכך נפטרים מברכת הקטניות, כיון שהקטניות טפלות לאורז.

עלי גפן או עוף ממולאים באורז
עלי גפן הממולאים אורז, וכן קישואים או פלפלים הממולאים באורז, מכיון שבעיני רוב בני האדם עיקר האכילה היא במילוי, שהוא האורז, לכן יש לברך עליהם כברכת המילוי, שהיא ברכת בורא מיני מזונות, ובברכה זו יפטרו גם עלי הגפן או הירקות מברכתם. אבל מי שבא לאכול עוף ממולא במעט אורז, בדרך כלל כוונתו היא בעיקר על אכילת העוף, שאין האורז אלא נלווה אליו, ולכן יברך על העוף ברכת "שהכל נהיה בדברו", ועל האורז לא יברך כלל, שהרי הוא טפל.

כאשר אחד המינים הוא מין דגן
מה שלמדנו עד עתה, שברכת העיקר פוטרת הטפל, זהו דוקא בכל מיני המאכלים שאינן "מין דגן". כלומר, אם היו שני מינים מעורבים יחד, ואחד מהם היה מין דגן, כגון קמח חיטה או שעורה, מבואר בגמרא במסכת ברכות (לו:), שלעולם מין הדגן נחשב לעיקר, מפני שישנה חשיבות רבה לחמשת מיני דגן שהם עיקר אכילתנו. (וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן רח).

ולפיכך, עוגת פירות, שאופים אותה עם קמח וביצים ופירות מיובשים, אפילו אם יהיו הפירות מרובים מאד הרבה יותר מהקמח, מכל מקום יש לברך על העוגה "בורא מיני מזונות", שהרי מעורב בה מין דגן. וכן ופלים או עלי "גלילית" ממולאים שוקולד, אף אם עיקר כוונת האוכל היא על השוקולד שבין עלי הופל, מכל מקום לא יוכל לברך "שהכל" כדין ברכת השוקולד, הואיל ועלי הופל עשויים ממין דגן, ולכן הם נחשבים לעיקר ופוטרים את הטפל בברכתם.

וכן האוכל "ביסקויט", ומניח בתוכו שוקולד, עליו לברך "בורא מיני מזונות", כי הביסקויט הוא העיקר, והשוקולד טפל. (בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן לג).

ולסיכום: כשמעורבים במאכל שני מינים, לעולם, יש לברך על המין העיקרי, ובכך פוטרים את המין הטפל. ולכן, האוכל עלי גפן או פלפל ממולאים אורז, יברך על האורז, ויפטור את הירק, כי האורז הוא העיקר. אולם אם היה המין הטפל עשוי מ"מין דגן", לעולם מין הדגן הוא העיקרי. ולכן, עוגה שמעורב בה קמח בכדי לתת בה מעט טעם, ומעורבים בה גם ביצים ומיני פירות וכדומה, אף על פי שהקמח מועט מאד, מכל מקום ברכת אותה העוגה היא "בורא מיני מזונות", שהרי הקמח הוא מין דגן והוא העיקר.

ויש בדין זה עוד פרטים שיבוארו בהלכות הבאות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לרוב הקמח בא כדי להדביק את העוגה ולא בשביל הטעם. האם עדין צריך לברך מזונות? י"א שבט תשפ"ב / 13 בינואר 2022

אין זה נכון. בעוגת טורט הקמח בא לטעם ממש. רק מעט עוגות, כמו חלק מעוגות הגבינה, שמים בהם מעט מאד קמח, כמו כף או שתי כפות לכל העיסה, ואז אומרים שלא בא לתת טעם.

שלום וברכה כבוד הרב,
פלפל ממולא עם אורז - אם אוכל את הפלפל בנפרד גם כן לא צריך לברך עליו ונפטר בברכת המזונות על האורז? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

שמעתי בשם מרן זצ"ל שיברך עליו שהכל נהיה בדברו. 

שלום לרב מזכה הרבים,
האם אחד שנדבק בקורונה ולא מרגיש כלל טעם וריח (ר"ל) כאשר לועס את האוכל, צריך לברך על האוכל? במידה שכן, האם יש שוני בברכה? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

ע' בפסקי תשובות סי' רג אות יג, שכתב בשם האחרונים לברך. ואין שוני בברכה. 

תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א

מה במצב שאני אוכל עם קציצה, האם יש אפשרות לברך קודם על האורז ולאחר מכן על הקציצה, ע"מ להרוויח 2 ברכות? ו' שבט תשע"ט / 12 בינואר 2019

באורז וקציצה, אין עיקר וטפל, ויש לברך על שני המאכלים

מה מברכים על תמר ואגוז כרוכים יחד האם ראוי יותר להפריד בין המינים או אפשר לברך ברכת העץ על שניהם יחד. כי כוונת הברכת צריכה להיות על מין אחר או זה לא חשוב? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

ברכתו בורא פרי העץ ואין צורך להפריד בין המינים. (ובכלל, התמר הוא עיקר והאגוז טפל לו).

מה הברכה הנכונה על סושי? האם האורז עיקר או הדג? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

כששמים מעט דג כדי להטעים את האורז, ברכתו מזונות. ואם הדג מרובה, ברכתו שהכל.

מה יהיה הדין כשהמילוי של עלי הגפן או הפלפל הוא אורז עם בשר טחון? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

בדרך כלל האורז הוא מרובה מאד על הבשר, והוא עיקר.

מה מברכים על עוגת גבינה? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

הדבר תלוי בסוג העוגה, שאם הקמח לא בא לתת טעם, אלא להעמיד את העוגה, ברכתה שהכל. ואם בא לתת טעם, ברכתה מזונות.

האם מברכים על "פסק זמן" מזונות ולא שהכל? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

לגבי "פסק זמן", השאלה היא האם האדם חפץ בטעם הוופל, או שאין לו ענין בוופל אלא בכדי לרכך את השוקולד שלא יהיה עבה מדי. שאם כוונתו גם לטעמו של הוופל, יש לברך בורא מיני מזונות. ובמקום ספק יש לברך שהכל.

בברכה,
הלכה יומית.

מה  ההבדל  בין  וופל  עם  שוקולד  שהקמח  בא  להחזיקו,
ובין  טיגון  שניצל/חצילים  עם  קמח, ששם  מברכים  "שהכל"? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

החילוק בין ופל לשניצל הוא, שבוופל, כל העולם חפץ בטעמו של הבצק בשילוב על השוקולד. ואילו בשניצל, אין כוונה כל כך בטעמן של הפירורים, שכל מטרתם היא לרכך את העוף, וגם התבלינים ששמים בתוכם באים רק להטעים את העוף ולא את הפירורים עצמם. לכן על השניצל הורו רבים מן הפוסקים לברך שהכל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה