הלכה ליום שני כ"ב שבט תשפ"ג 13 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה של

הרוגי הפיגוע שאירע בירושלים ביום שישי

תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא
וישלח ה' רפואה שלימה לאביהם ולכל הפצועים
וינחם את המשפחות מיגונם
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
ונזכה במהרה לגאולה השלימה בביאת גואל צדק
במהרה בימינו אמן

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ריסוק בננה או אבוקדו בשבת

שאלה: האם מותר לרסק בשבת בננה או אבוקדו באמצעות מזלג?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לטחון בשבת. ובכלל מלאכת טוחן האסורה בשבת, שאסור לחתוך ירקות דק דק לסלט, כמו שכתב הרמב"ם (פ"ז מהלכות שבת), "שהטוחן, לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים הרבה". ואין להקל בזה אלא בתנאי, שיהיה החיתוך "לאלתר", כלומר, מיד לאחר החיתוך, בתוך חצי שעה, יאכלו את הסלאט.

אין לרסק בננה לאכלה לאחר זמן
ומעתה נדון לגבי ריסוק בננה בשבת על ידי מזלג. שבודאי שהריסוק הוא דומה לטחינה, ולכן פשוט שאסור לרסק בננה בשבת, כדי לאכול ממנה (או כדי להאכילה לתינוק) לאחר שעה או שעתיים. ולא נותר אלא לדון, האם מותר לרסק בננה כאשר מתכוין לאוכלה "לאלתר", כלומר, מיד לאחר הריסוק.

היתר הריסוק כשבא לאכול מיד
ואמנם לאור מה שלמדנו, לגבי הכנת סלאט בשבת, שמרן השלחן ערוך והרמ"א העלו להלכה (לאור דברי הרשב"א), שמותר לחתוך בשבת סלאט בסכין כאשר מתכוין לאכלו "לאלתר", אם כן הוא הדין לגבי ריסוק בננה במזלג,  שהריסוק הוא כחיתוך דק דק, וכל שמתכוין לאכלו "לאלתר" מותר לעשותו בשבת.

דברי החזון איש
אולם הגאון החזון איש האריך הרבה בנדון זה, וכתב לחלוק על דברי הפוסקים שהיקלו בזה כשמתכוין לאכול לאלתר. וכתב שאין להקל בדבר, אלא על ידי שינוי, כגון שירסק את הבננה בידית של הסכין (כמו שלמדנו לגבי טחינה ממש, של תבלינים). והוסיף, שמי שמרסק בננה בשבת על ידי שיני המזלג, חייב חטאת, ועבר משום חילול שבת.

פסק מרן רבינו זצ"ל
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך לדחות את דברי החזון איש בזה, ולקיים את דברי הרשב"א ושאר גדולי הפוסקים שמפיהם אנו חיים. וכתב שאין לחוש כלל לדברי החזון איש בזה, מאחר ודבריו עומדים בניגוד להוראת בעלי השלחן ערוך. והביא ראיות לדבריו. וכן פסקו להלכה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (בשו"ת אור לציון ח"א סימן כח). ועוד.

לכן למסקנה, מותר לרסק בשבת בננה, או אבוקדו, על ידי שיני המזלג, כדי לאכלם מיד, אבל לרסק במכונה מיוחדת המיועדת לכך, בודאי שאסור. (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן זך, וספר חזון עובדיה שבת, חלק רביעי עמוד רנה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש תוספות כל שהן בתפילת שחרית או מנחה ביום תענית דיבור?
  כ"ב שבט תשפ"ג / 13 בפברואר 2023

אין תוספות מיוחדות. תבורכו,

שלום לכבוד הרב.
האם מותר לרסק תפוח אדמה מבושל וביצים קשות בשבת ? כ"ב אב תש"פ / 12 באוגוסט 2020

כשבא לאכול מיד את הסלט, מותר לעשות כן על ידי מזלג, אבל צריך לשנות מצורת העירוב הרגילה, שאם עושים בכח יעשה בנחת, ואם עושים בנחת יעשה שתי וערב.
וכל זה כשחתיכות הביצה או התפוחי אדמה קטנות, ונוצרת כמין עיסה וגוש אחד. אבל אם החתיכות גדולות קצת, מותר לערב בהם טחינה או מיונז ללא כל שינוי, כיון שלא נוצרת כאן עיסה כלל, ואינם נעשים כגוש אחד. (אור לציון ח"ב פרק לג ס"ו, ושמירת שבת כהלכתה פרק ח ס"ד).

האם הרב נקט בננה ואבוקדו בדווקה, או גם כל פרי אחר? כ"ז חשון תשע"ט / 5 בנובמבר 2018

כן הדין בכל פרי. רק באלו הרגילות היא לרסקם במזלג.

האם מותר להשתמש במקלף בשבת? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

ירקות ופירות שיש הרבה שאוכלים אותם בקליפתם, כגון מלפפונים, תפוחים וכדומה, מותר לקלוף אותם בשבת על ידי קולפן (מקלף), כשעומד לאכול את הפירות והירקות לאלתר (מיד, ולכל היותר, שמקלף את הפירות לצורך הסעודה בתוך חצי שעה). ויש מיקלים בזה גם בפירות שלא רגילים לאוכלם בקליפתם. וכן יש מיקלים בזה אפילו כשאינו חותך את הפירות כדי לאוכלן לאלתר. ועיין במה שכתב בזה בספר חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד רלא.

האם מותר לחתוך סלט בקופסא מפלסטיק בעלת ידית, שכשמורידים את הידית, הירקות שבתוך הקופסא נקצצות לסלט, ע"י סכין שיש בתוך הקופסא? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

אין לחתוך ירקות או פירות על ידי מתקן זה בשבת, משום שהוא כלי מיוחד לחיתוך הירקות, ובכלי מיוחד אסור לחתוך. ורק בסכין מותר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה