הלכה ליום רביעי ח' כסלו תשס"ז 29 בנובמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

שאלה: האם אדם העוסק בתורה ומתפרנס על ידי אדם אחר שמספק צרכיו, מפסיד מזכות התורה שלו עבור אותו שמפרנסו, וכן האם אדם נשוי מפסיד מזכות התורה שלו עבור אשתו?

תשובה: בהלכה הקודמת הזכרנו שמי שאינו יכול לעסוק בתורה יספק צרכי אחרים הלומדים תורה ויחשב לו הדבר כאילו לומד בעצמו. ובגמרא (במסכת סוטה דף כא.) אמרו שאשתו של הלומד תורה חולקת עם בעלה בשכר תלמוד תורה שלו.

ודנו הפוסקים אודות אותו תלמיד חכם העוסק בתורה ומתפרנס על ידי אדם אחר, האם אותו תלמיד חכם מפסיד מחצית שכרו עבור אותו אדם המפרנסו, או שהתלמיד חכם אינו מפסיד מכך ואף על פי כן המפרנס מקבל על כך שכר כאילו לומד תורה בעצמו. והשאלה כפולה, משום שאם נאמר שהתלמיד חכם מפסיד משכרו עבור המפרנסו, ממילא נלמד ששכר המפרנס הוא לכל היותר מחצית משכר החכם, שהרי לא יתכן לומר שהתלמיד חכם יפסיד את רוב שכרו. אולם אם נאמר שאין החכם מפסיד מאומה עבור המפרנסו, ממילא יש מקום לומר ששכר המפרנס הוא ממש כעין שכרו של החכם עצמו, וכלשון רבינו הטור שהזכרנו אתמול "שיהיה נחשב לו כאילו לומד בעצמו".

וידוע הדבר שהגאון מהר"ם גאלאנטי היה מצטער ואומר, אוי ואבוי לתלמידי חכמים שבזמן הזה המתפרנסים על ידי אחרים, שנמצא שבעת שנפטרים מן העולם הזה, אין מאומה בידם, לפי שמחצית שכרם נוטלות נשותיהם, ומחצית שכרם לוקח המפרנס אותם. נמצא שדעת הגאון מהר"ם גאלאנטי שבאמת מפסיד החכם משכרו עבור אשתו ועבור המפרנסו. ומרן החיד"א כתב על זה, אולם אני מצאתי בספרי המפרשים, שהקדוש ברוך הוא נותן מאוצרו הטוב לאשת תלמיד חכם שכר מזכות תורתו, ולא ינוכה מן התלמיד חכם מאומה, וכן הדין במחזיק בידי תלמיד חכם.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א הביא בעניין זה דברי רבים מרבותינו שכתבו במפורש שאין הקדוש ברוך הוא מנכה משכר החכם עבור המפרנסו, והביא את דברי האור החיים הקדוש, רבינו חיים בן עטר, שכתב גם כן שאין מנכים כלל משכרו של החכם, ואדרבא נראה מדבריו שגם המחזיק ביד החכם נוטל שכר מושלם כעין השכר של הלומד תורה בעצמו. והגאון מהר"א פלומבו כתב בשם הגאון מהרימ"ט על הפסוק במשלי (יב יד) "מפרי פי איש ישבע טוב, וגמול ידי אדם ישיב לו", כלומר מה שהחכם לומד ופריו מתוק לחכו (דהיינו דברי תורתו שהם פירותיו) ישבע טוב גם בעולם הבא, ומה שגמלו לו בני אדם להחזיק בידו, אין מנכים לו משכרו כלל, אלא "גמול בני אדם" כלומר למחזיקים, ישיב להם ה' יתברך למחזיקים בפני עצמם. והוסיף על זה מהר"א פלומבו, שאם התלמיד חכם מצד עצמו לא היה יכול ללמוד אלא מסכת אחת משום דוחק פרנסתו, ובא המחזיק וגמל חסד עמו, ולמד שתי מסכתות, אין מנכים לתלמיד חכם משכרו כלום, ולמחזיק ייתן ה' שכר בפני עצמו.

וסיים מרן הרב שליט"א, שלאור האמור נראה גם כן בזמנינו, שבודאי עדיף לתלמיד חכם ללמוד בכולל אברכים כל היום, ויקבל משכורת מהכולל לפרנסתו, (שהרי כאמור אין מנכים לו משכרו כלום, ואף המחזיקים בידו יקבלו שכרם מושלם מאת ה',) מאשר ללמוד רק מחצית מהיום, ובשאר זמנו לעבוד לפרנסתו, שבזה מאבד זמנו היקר ללא טעם מספיק, ובהלכה הבאה נוסיף עוד מעניין זה.

ויש להדגיש שאף כי בודאי כל המסייע ומחזיק בידיהם של לומדי תורה שכרו גדול מאד, אולם עיקר עניין "יששכר וזבולון" שיהיה נחשב המחזיק כדוגמת הלומד בעצמו, זה דווקא אם המחזיק מספק כל צרכיו של החכם ממש, אבל אם הוא אינו הגורם היחידי לפרנסת החכם, בודאי שאין שכרו דומה לשכרו של החכם.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה