הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשפ"ג 14 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב אברהם נח בן יהודית בתושח"י

אביהם של ילדי משפחת פלאי שנהרגו בפיגוע ביום שישי
שעדיין נמצא במצב קשה, והציבור נקרא לעורר רחמי שמים
לרפואתו השלימה, שיעמוד בריא אולם במהרה
וירפא ה' יתברך את מכאובה של המשפחה היקרה
ונזכה לגאולה השלימה ותחיית המתים במהרה בימינו אמן

הוקדש על ידי

הלכה יומית

פרטים בדיני טחינה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו כי אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולאחר שהסברנו את יסודות הדינים, נביא בקצרה כמה דינים השייכים להלכות אלה.

מריחת האבוקדו בשבת
בהלכה הקודמת ביארנו שמותר לרסק בשבת אבוקדו על ידי שיני המזלג, כשעושה כן על מנת לאכול את האבוקדו מיד (בתוך חצי שעה). ונשאלת השאלה, האם מותר למרוח את האבוקדו על גבי לחם, או שיש בדבר איסור משום "ממרח"?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו, וכתב שאין בדבר איסור, משום שדין "ממרח", אינו שייך בדברי מאכל. ומטעמים נוספים. לכן להלכה, מותר למרוח בשבת אבוקדו על גבי פרוסת לחם. (ח"ד עמוד רסד).

חיתוך בשר דק דק 
לגבי עשיית סלט, כתבנו, שמותר לחתוך בשבת סלט, אפילו דק דק, בתנאי, שיעשה כן על מנת לאכלו לאלתר. כלומר, על מנת לאכול את הסלט בתוך חצי שעה. ויש לשאול, האם הוא הדין לגבי חיתוך בשר, או גבינה, שאסור לחתכם דק דק, אלא אם עושה כן על מנת לאכלם מיד.

ובספר תרומת הדשן (לרבי ישראל איסרלן, אחד מרבותינו הראשונים) כתב, שמותר לחתוך בשבת בשר דק דק, אפילו אם מתכוין לאכלו רק לאחר שעתיים או שלוש. משום שאיסור "טוחן", שייך רק בדבר שהוא "גידולי קרקע", כגון, חטים ושעורים, תבלינים, פירות וירקות. אבל בשר, שאינו גדל על גבי הקרקע, לא שייך בו איסור טוחן.

לכן מותר לחתוך בשבת בשר דק דק, כל שעושה כן כדי לאכלו בשבת. ואפילו אם עושה כן בלילה, על מנת לאכלו בבוקר, אין בדבר איסור. (עמוד רסז).

לגרור גבינה בפומפיה
האם מותר לגרור בשבת גבינה בפומפיה, כשמתכוין לאכול את הגבינה לאלתר? הנה ביארנו כבר, שגם כאשר מתכוין לאכול מיד את מה שחותך, אין להתיר לחתכו, אלא בכלי שאינו מיוחד לטחינה. והפומפיה, שהיא "מורג חרוץ בעל פיפיות", בודאי שהיא כלי המיוחד לטחינה. ולכן אסור בהחלט לגרור עליה גבינה בשבת, אפילו על מנת לאכול "לאלתר", מאחר וזה דומה למי ששוחק תבלין במכתשת, שאסור אפילו לאלתר. (עמוד רסח).

לפורר לחם עבור בעלי חיים
האם מותר לפורר לחם בשבת? כתב הרמ"א (בסימן שכא) שמותר לפורר בשבת לחם לפני התרנגולים. וטעם ההיתר בזה מבואר  בספר יראים, שהואיל והלחם היה מפורר, בשעה שהיה קמח, ואחר כך חזרו והדביקוהו בלישת הבצק והאפיה, שוב אין איסור לפוררו בשבת, מאחר ו"אין טחינה אחר טחינה". כלומר, דבר שהיה טחון כבר, אין איסור לחזור ולטחנו. ולכן, מותר לפורר בידיים לחם בשבת, כשעושה כן לצורך השבת.

חיתוך ירקות עבור בעלי חיים
ולגבי חיתוך ירקות לצורך בעלי חיים. הנה חיתוך ירקות הוא בכלל מלאכת טוחן, ואין להקל בחיתוך ירקות אלא כשחותכם כדי לאכלם "לאלתר". וכן הדין לגבי חיתוך ירקות לצורך בעלי חיים, שהדבר מותר רק אם חותך את הירקות כדי שהבעלי חיים יאכלו אותם לאלתר. ואף על פי שיש מחמירים בזה, שאומרים שלא הותר חיתוך כשעושה כן לצורך בעלי חיים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עמוד ער) הוכיח שהעיקר להלכה שיש להקל בזה, גם כשעושה כן לצורך בעלי חיים.

וכן מותר לחתוך חתיכות בשר לצורך הכלב שיוכל לאכלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כןהאם זה נכון בבקשה.
אסור לטחון במטחנה גזר דק דק בשבת. וביום טוה יהיה זה מותר?
תודה על התשובה. כ"ח שבט תשפ"ג / 19 בפברואר 2023

בפומפיה, אין לגרד גזר לא בשבת ולא ביום טוב, מפני שהוא כלי מיוחד לטחינה. וביום טוב אסור לטחון דבר (וכמובן אנו מדברים על מטחנה ידנית), אלא אם כן מדובר בכמות קטנה ובדבר שאילו היו טוחנים אותו לפני יום טוב, היה מתקלקל טעמו. ומאחר ובגזר אין את הענין הזה, לכן אסור בהחלט לגרור גזר במגררת בשבת. תבורכו מפי עליון,

במסכת עירובין כז: בקשר למעשר שני הגמרא מתייחסת לבעלי חיים בכלל ״פרי מפרי וגידולי קרקע״. רש״י מסביר שם שהבהמות נחשבות כגידולי קרקע מפני ״שכולן ניזונין וגדילין מן הקרקע.״ למה לענין מלאכת טוחן לא אומרים אותו דבר? כ"ג שבט תשפ"ג / 14 בפברואר 2023

הרא"ש בברכות לה. הביא דברי הגמרא בעירובין, וכתב שבקר וצאן אינם נחשבים ממש גידולי קרקע, אלא לגבי עירובין ששם עיקר הדבר הוא שיהיו ניזונים מן הקרקע, אבל לגבי שאר הדינים אין דינם כגידולי קרקע. וכיוצא בזה כתבו התוספות בסוכה יא סוף עמוד ב, שאין לסכך בבשר, שאינו נחשב גידולי קרקע, והקשו מהגמרא בעירובין ותירצו בדומה לדברי הרא"ש. עיין שם. תבורך,

האם אפשר למרוח שוקולד על פרוסה בשבת . כ"ד שבט תשפ"ב / 26 בינואר 2022

מותר למרוח על גבי פרוסת לחם בשבת. תבורכו,

ומה הדין לגבי ביצה קשה, האם מותר לחתוך אותה בשיני המזלג? כ"ח חשון תשע"ט / 6 בנובמבר 2018

גם ביצה קשה, מותר לרסק על ידי שיני המזלג.

האם מותר לגרד עגבניות כדי לעשות רסק או רוטב לג'חנון בשבת. 
כמובן שהדרך היחידה לרסק את העגבנייה היא על ידי מגרדת. כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

לרסק עגבניות בפומפיה, בודאי שאסור בשבת, משום שהפומפיה היא כלי מיוחד ממש לטחינה, ואסור להשתמש בו בשבת. ואינו דומה לחיתוך בסכין.

כתבתם שאסור לגרד גבינה במגרדת ולכאורה מדוע, הרי לפי תרומת הדשן שהבאתם, שבדבר שאינו גידולי קרקע, לא שייך טוחן, א"כ מה זה משנה אם זה בסכין או מגרדת, כיון שזה לא בפרשה של טוחן ולא דמי לתבלינים, אלא א"כ האיסור הוא משום עובדין דחול  כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

גם בדבר שלא שייך בו מלאכת טוחן כלל, בכל זאת במגרדת מיוחדת, שהיא כלי המיוחד לטחינה, אסור להשתמש בשום אופן, משום מראית העין, שנראה כטוחן בשבת.

נאמר שאסור לטחון גבינה בפומפיה. אך מספר שורות קודם נאמר שאיסור טוחן שייך רק בגידולי קרקע ואילו גבינה אינה גידולי קרקע. מכאן שאם מותר לחתוך בשר וגבינה דק באמצעות סכין נראה שיהיה מותר גם לגרר גבינה גם בפומפיה מאחר ואיסור טוחן אינו שייך שם? כ"ב טבת תשע"ד / 25 בדצמבר 2013

גם דבר שלא שייך בו איסור טוחן מן התורה, אסור לטוחנו בכלי מיוחד לטחינה, כמו פומפיה, משום מראית העין

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה