הלכה ליום שלישי ט' כסלו תשפ"ה 10 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו, אחינו וסבינו היקר

יהושוע דידי בן חנינה ז"ל

שהיום מועד אזכרת השלושים יום לפטירתו
מנוחתו עדן אמן.

הוקדש על ידי

משפחתו

גזל מהגוי

שאלה: האם אסור לגנוב או לגזול כסף מאדם שאינו יהודי?

תשובה: אסור מן התורה לגנוב או לגזול מישראל אפילו כל שהוא. כלומר, אפילו חפץ שנראה שאין לו ערך, אסור לגזול אותו. ובכל הש"ס (התלמוד בבלי) לא מצאנו חילוק מפורש בין ישראל לשאר העמים בענין עוון הגזל. שכשם שאסור לגזול מישראל, כן אסור לגזול מן הגוי.

אולם בשלחן ערוך אבן העזר (סימן כח) מבואר שאדם אינו יכול לקדש אשה, אלא בחפץ השייך לו. ושם כתב הרמ"א, שמי שגזל חפץ מהגוי, וקידש בו אשה, (ואפילו אם הגוי אינו מיואש מהחפץ שנגזל ממנו, והוא עדיין מצפה לקבלו בחזרה), האשה מקודשת לו. ומשמע מדברי הרמ"א, שאין איסור לגזול מהגוי, אלא מדרבנן (כלומר, מגזירת חכמים), אבל מן התורה מותר לגזול מן הגוי. ולכן מי שקידש אשה בחפץ שנגזל מהגוי, האשה מקודשת לו.

אולם רוב האחרונים, תמהו על דברי הרמ"א בזה, כי לדברי רוב האחרונים לדעת הרמב"ם איסור גזל מן הגוי הוא איסור גמור מן התורה. שאין חילוק בין ישראל לבין הגוי באיסור גזל. והש"ך (חושן משפט סימן שמח) כתב, שכן דעת הסמ"ג והטור והשלחן ערוך. (הליכות עולם ח"ב עמ' ריב. עיין שם באורך).

ובספר עצי ארזים כתב להסביר את דברי הרמ"א, שאף הוא מודה שאיסור גזל מהגוי הוא איסור מן התורה, אלא שסובר הרמ"א, שהחיוב להחזיר חפץ שנגזל מהגוי, הוא אינו חיוב מן התורה, אלא מדרבנן. ולכן המקדש אשה בחפץ שנגזל כבר מן הגוי, הרי אין חיוב להחזירו לגוי, אלא מדרבנן, ולכן האשה מקודשת לו.

אולם גם תירוץ זה שנוי במחלוקת, כי הגאון החתם סופר (ח"ו סוכה ל.) כתב, שלדעת הרמב"ם גם חיוב החזרת הגזל לגוי הוא חיוב מן התורה. ורק לדברי היראים אין בדבר חיוב אלא מדרבנן. וכן נחלקו בזה שנים מגדולי האחרונים, הלא הם הגאון המהר"ם בן חביב, והגאון השער המלך. שהמהר"ם סובר שחיוב השבת הגזילה לגוי הוא מדרבנן, ואילו השער המלך סובר שהחיוב הוא מן התורה.

ויש בענין זה הרבה משא ומתן בפוסקים, אבל כולם שוים, שאסור בהחלט לגזול כסף או מעות מהגוי, אלא שנחלקו אם החיוב להחזיר חפץ גזול לגוי הוא מן התורה או מדרבנן. ולכן למעשה, בודאי שאסור לגזול מהגוי. וחובה להחזיר לו חפץ שגזלו ממנו.

וכל זה לענין גזל מהגוי, אבל יש לדעת, שגם להוציא דבר שקר מהפה אסור, אלא במקרים מיוחדים מאד. ומעשה היה, שאברך אחד, שעל פי ההלכה היה פטור מתשלום מס הארנונה, נכנס למרן זצ"ל, ושאל אותו, האם מותר לדווח לארנונה שאני מרויח פחות, כדי שיפטרו אותי מתשלום המס שאיני מחוייב בו? השיב לו מרן זצ"ל, וכי אתה רוצה שאני אגיד לך שמותר לשקר? שאני אתיר לשקר? אני לא יכול לומר שמותר לשקר!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה