הלכה ליום שלישי כ"ה חשון תשפ"ה 26 בנובמבר 2024

שימוש בספר קודש

שאלה: האם מותר לקחת ספר קודש, ולהניח על גביו ספר קודש אחר, כדי שיהיה נוח יותר לעיין בספר?

תשובה: יש נוהגים לקחת ספר קודש, כגון ספר משניות, ומניחים על גביו בשיפוע ספר קודש אחר, כגון סידור, כדי שיהיה נוח יותר לעיין בסידור.

ובספר טורי זהב (יורה דעה סימן רפב סעיף קטן יג) כתב, שאסור ליטול ספר ולהניחו תחת ספר אחר כדי להגביהו שיהיה נוח לו לעיין בתוכו, שאין זה דרך כבוד, אלא אם כן היה מונח הספר לפני כן, שאז מותר להניח את השני על גביו.

כלומר, לדברי הטורי זהב, אין להשתמש בספר כ"הגבהה" לספר אחר. ורק אם בלאו הכי הספר היה מונח שם, אין בדבר איסור, אבל לקחת ספר במיוחד לשם כך, יש בזה זלזול בספר קודש.

אולם המגן אברהם (סימן קנד ס"ק יד) כתב לחלוק על דברי הטורי זהב, ופסק להתיר, בפרט כשעושה כן כדי ללמוד, שאין בזה העדר כבוד כלל. והביא ראיה גדולה להתיר, מדברי ספר חסידים, שכתב, שמי שהיה יושב, ואינו יכול ללמוד מפני שהשמש זורחת על אותיות הספר, מותר לו לקחת ספר אחר ולהגן בעזרתו מהשמש, כדי שיהיה צל על האותיות ויוכל ללמוד. (ובלבד שלא יתכוין להנאתו, אלא לשם לימוד התורה).

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, הביא בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה עמוד שכא), שכדברי המגן אברהם פסקו עוד מגדולי האחרונים, והביאו ראיות לדבריהם, וכן היה מנהג מרן זצ"ל, שלשם לימודו וכתיבת ספריו, היה נעזר לפעמים בספרים אחרים שיעמדו תחת לספר שאותו היה כותב, כדי שיוכל לכתוב בצורה טובה.

לכן למעשה, מותר להשתמש בספר קודש אחד, בתור הגבהה לספר קודש אחר, כדי שיוכל ללמוד בו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להשתמש בספר שקדושתו גבוהה מהספר הנלמד? כגון גמרא על חומש? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

אין לעשות כן בגמרא על גבי חומש.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה