הלכה ליום חמישי כ"ח סיון תשפ"ד 4 ביולי 2024

רחיצה במים צוננים ביום השבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לאדם לרחוץ את רוב או כל גופו במים חמים בשבת, ואפילו במים חמים שהוחמו מערב שבת, או במים שהוחמו על ידי דוד שמש, אסור לרחוץ כל גופו בשבת, וטעם האיסור הוא מחמת גזירת חכמינו, שראו שהיו הבלנים (שהם אותם האחראים על בתי המרחץ) נכשלים בחילול שבת על ידי חימום המים לצורך הרחיצה, ולפיכך גזרו איסור על הרחיצה במים חמים בשבת. אולם ברחיצת מיעוט גופו, כגון פניו ידיו ורגליו ביום השבת, אין איסור כלל. (באופן שכמובן לא נעשה איסור בחימום המים, דהיינו שהוחמו המים מערב שבת או על ידי דוד שמש.)

ולעניין רחיצת כל גופו בשבת במים קרים, לדעת מרן רבינו יוסף קארו, אין בכך איסור כלל, ובלבד שייזהר היטב שלא יבוא לידי סחיטת השיער והמגבת, משום שיש בכך לפעמים איסור סחיטה בשבת, אולם מנהג האשכנזים להחמיר בזה שלא לרחוץ אפילו במים צוננים בשבת, מפני החשש שמא יבוא לידי סחיטת שיער ומעוד כמה טעמים. אולם במקום צער, יש להקל בזה אף למנהג האשכנזים, מפני שיש סוברים שבמקום צער לא גזרו בכלל איסור ברחיצה בשבת, וגם יש אומרים שלא נהגו איסור אלא בבתי מרחץ שהיו בזמנם שהיו טובלים כל גופם בכלי או בבור מלא מים, אבל בבתי מרחץ שיש בימינו בכל בית, ושנוהגים לשפוך מים על גופו ולא לטבול במים, אין בכך איסור, ולכן להלכה במקום צער יש להקל בכך אף למנהג האשכנזים.

אף על פי שאסור לרחוץ רוב גופו בשבת במים חמים, ואף במים פושרים יש לאסור לרחוץ כל גופו, מכל מקום בימי הקור, שהמים הזורמים בבית הם קרים מאד, מותר להוסיף עליהם מים חמים שהוחמו מערב שבת או על ידי דוד שמש, באופן שלא תורגש שום חמימות המים, אלא רק שתפוג מעט צינתם, אבל להביאם למצב שהם פושרים ממש, דהיינו שנרגשת בהם חמימות, ולרחוץ בהם, אסור. וכמבואר. ולעניין רחיצה ביום טוב, מכיוון שאין הלכה זו אקטואלית בימים אלו, נציין רק בקצרה, שמרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל סובר שמותר לרחוץ כל גופו במים חמים ביום טוב, ובלבד כאמור, שלא נעשה איסור בחימום המים.

על כל זאת יש להוסיף, שאסור לסחוט שיער בשבת. לכן יש להזהר אם חופפים את הראש בשבת, שלא להעביר את הסבון מצד לצד על הראש כדרך שעושים בימות החול, שיש בזה איסור סחיטה ממש, שסוחט את המים שבשיער עם הסבון, ומעביר למקום אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן כתב בחזו"ע ו לעניין מצטער שרשאי להתקלח בשבת במים שהוחמו מערב שבת בהיתר. אולם,האם מדובר במים של מיחם למשל? שנית,אולם הדין הזה נכון גם לגבי מים של דוד שמש שכן הם הוחמו בהיתר? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

הדין נוגע למים שהוחמו על ידי דוד שמש, שמותר לרחוץ בהם למי שמצטער. ובמים שהוחמו מערב שבת, יש להשתמש רק באופן שסגר את הברז שמכניס מים חדשים לדוד.

ומה בדבר הטבילה במקוה ביום השבת?.
כיום ישנם רבים שטובלים במקוה ביום השבת. ה' אב תש"ע / 16 ביולי 2010

שלום רב!

אין לטבול בשבת במים חמים. (וכונתינו לטבילת אנשים, ולא לטבילת נשים שהיא נדון בפני עצמו). ויש מהאשכנזים שמיקלים בזה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה