הלכה ליום רביעי כ"ו אייר תשפ"ג 17 במאי 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מוראד בן שרה ז"ל

ה' בקול שופר ישמיע ישועה

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

קביעת טיפול רפואי סמוך ליום השבת

שאלה: האם מותר לקבוע ניתוח שבר או ניתוח קיסרי בימים הסמוכים לשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו שאסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת, משום "ביטול עונג שבת", שהמפליג בספינה בסמוך לשבת, עלול להגיע לשבת כאשר הוא סובל מסחרחורות. ולכן לא יוכל לקיים מצוות "עונג שבת" כראוי. עוד ביארנו, שאסור לצאת למדבר בסמוך לשבת, משום שההולך במדבר יאלץ לחלל שבת, מחמת הסכנה שיש במדבר. ולכן אסור לו לצאת לדרך, אלא בתחילת השבוע, ואז אם יאלץ לחלל את השבת, רשאי לחלל, משום פיקוח נפש. ואם יוצא לדבר מצוה, בין כאשר מפליג בספינה, ובין אם יוצא למדבר, רשאי לצאת אפילו בערב שבת. שבמקום מצווה לא גזרו רבותינו איסור בזה.

ומעתה נבוא לנידון השאלה. אדם שמחוייב לעבור ניתוח, האם רשאי לקבוע את הניתוח לימים הסמוכים לשבת, או שעליו לקבוע את הניתוח דוקא לתחילת השבוע?

בירור השאלה
הנה לכאורה, לגבי ניתוח שייכות שתי החששות שהזכרנו. כי מי שעובר ניתוח סמוך לשבת, בודאי עלול לסבול כאבים לאחר מכן בשבת. ועל ידי זה לא יוכל לקיים מצות עונג שבת כראוי. ועוד, שפעמים רבות מי שעובר ניתוח, יש לחלל שבת לרפואתו גם בימים שאחר הניתוח, ואם כן לכאורה יש להקדים את הניתוח לתחילת השבוע דוקא, כדין היוצא למדבר, כאשר הניתוח אינו דחוף.

דברי הגרש"ז אוירבך והאדמו"ר מליובאוויטש
ובאמת שכן כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, בספר שלחן שלמה (אות ג, ועיין בשמירת שבת כהלכתה סימן לב אות לג וסימן לו אות ד), שבניתוח שאינו דחוף, כגון ניתוח שקדים, אם אפשר לקבעו בתחילת השבוע, בימים ראשון שני ושלישי, צריך לעשות כן, משום ביטול עונג שבת. ורק אם אין אפשרות אחרת, כגון שהיום של הרופא המומחה הוא דוקא בסוף השבוע, אז מותר לנתח גם בסוף השבוע, כי בודאי שהניתוח הוא צורך חשוב, ודינו כ"מקום מצוה", שהתירו לצאת לדרך אפילו בערב שבת.

והרב האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, כתב בתשובה (שהובאה בספר הלכה ומנהג, ח"א סי' קכט), שמלבד מה שצריך לדחות את הניתוח משום ביטול עונג שבת, הרי מסתבר שיצטרכו לערוך בדיקות וטיפולים אחר הניתוח, ויבואו לחלל עליו את השבת, ולכן יש לדחות את הניתוח לתחילת השבוע. ובפרט כאשר המטפלים הם יהודים, ועורכים בדיקות על ידי חילולי שבת גם בדברים שאינם בגדר "פיקוח נפש", שאז בודאי שיש לאסור מן הדין עריכת ניתוח כזה קודם השבת. (ועיין עוד בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' מג).

דברי מרן רבינו זצ"ל
ולמעשה כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א (בספר הלכה ברורה חלק יג עמוד שעב), ששמע מפי מרן זצ"ל, שיש לפסוק כדברי הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך  ז"ל והאדמו"ר מליובאוויטש ז"ל, ולדחות או להקדים את הניתוח לימים הראשונים של השבוע, כדי להמנע מחילול שבת אם תהיה במצב של סכנה.

וכן לגבי ניתוח קיסרי "אלקטיבי", כלומר, ניתוח קיסרי הנקבע מראש, ואינו דחוף, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספר חזון עובדיה שבת חלק ג עמוד שכב), שאם אין חשש סכנה, יש לדחות את הניתוח לאחר השבת, ולעורכו בתחילת השבוע.

אולם אם אי אפשר לדחותו לאחר השבת, נראה שאין חובה להקדימו לתחילת השבוע, שהרי כל שעה ושעה שהעובר שוהה במעי אמו, היא לטובתו, (ראה בספר טהרת הבית חלק ב עמוד נד), והדבר נחשב בודאי כדבר מצוה, ולכן נראה שלא נכון להקדים ניתוח קיסרי לתחילת השבוע, ורק אם אפשר לאחרו לאחר השבת, אז יש לקובעו לתחילת השבוע. וכן השיב לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כששאלנו אותו בזה בהלכה למעשה לפני מספר שנים, שאין להקדים את הניתוח לראשית השבוע, ורק אם ניתן לדחותו, אז ידחוהו לראשית השבוע שאחריו. וכל זה במקום שהניתוח אינו דחוף, שאם לא כן, הדבר בכלל סכנת נפשות, ואין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.

ולסיכום: במקום שהדבר אפשרי, יש לקבוע כל ניתוח או טיפול רפואי מורכב, לראשית השבוע, לימים ראשון שני ושלישי. ולגבי ניתוח קיסרי, ראה במה שכתבנו לעיל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה