הלכה ליום שלישי כ"ה אייר תשפ"ג 16 במאי 2023

יציאה לדרך לפני שבת

שאלה: האם מותר לצאת לדרך לפני שבת, כשיודע שיאלץ אחר כך לחלל את השבת משום פיקוח נפש?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו את האיסור להפליג בספינה (שלא לדבר מצוה) בתוך שלשה ימים הסמוכים לשבת. שרבותינו גזרו, שאסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת, משום "ביטול עונג שבת", שהדבר ידוע, שכל שלשת הימים הראשונים של ההפלגה, דבר מצוי הוא, שהנוסעים חשים בחילות וסחרחורות מחמת תנועת הספינה ומליחות המים. והנוסעים אינם יכולים לקיים מצות "עונג שבת" במצב כזה. לכן גזרו רבותינו שלא להפליג בספינה, אלא בימים שאינם סמוכים לשבת.

עד עתה ביארנו את הדין, כאשר אין חשש חילול שבת בהפלגה בספינה. וכל החשש הוא מצד ביטול עונג שבת.

כתב מרן השלחן ערוך (סימן רמח סעיף ד): "היוצאים בשיירה במדבר, והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת, כי מפני הסכנה לא יוכלו להתעכב במדבר לבדם, שלשה ימים קודם שבת, אסורים לצאת, וביום ראשון ובשני ובשלישי מותרים לצאת. והעולה לארץ ישראל, אם נזדמנה לו שיירה אפילו בערב שבת, יוצא, שכיון שדבר מצוה הוא, יכול לצאת".

כלומר, אסור לאדם להכניס את עצמו למצב שיאלץ לחלל שבת על ידי יציאה לדרך. ולכן אסור לצאת למדבר קודם השבת. אבל אם יוצא בתחילת השבוע, בימים ראשון שני ושלישי, מותר. ואם יאלץ אחר כך לחלל שבת מפני פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. ואם יוצא לדבר מצוה, כגון שיוצא לארץ ישראל, רשאי לצאת אפילו סמוך לשבת. ואם אחר כך יאלץ לחלל שבת משום פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. וישתדל להתנות עם השיירה, שלא יחללו שבת. ואם אחר כך הם יחללו שבת, ילך עמהם, מפני הסכנה. (וראה בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קכב).

ובהלכה הבאה נבאר, האם מותר לקובע טיפול רפואי, או ניתוח, בימים הסמוכים לשבת.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה