הלכה ליום ראשון כ"א אלול תשפ"ה 14 בספטמבר 2025

צורת התפילה בראש השנה

שאלה: מה האופן הנכון לנהוג בו בתפלות ראש השנה? האם יש להתעורר ולבכות בשעת התפלה, כדי שה' ירחם עלינו וימלא משאלותינו לטובה? או שאולי נכון יותר להתפלל בשמחה?

תשובה:
מצות שמחה ביום ראש השנה
דנו הפוסקים, אם יש חובה ומצוה לשמוח ביום ראש השנה, כשם שיש חובה לשמוח בחג הסוכות, בפסח ובחג השבועות. ולמעשה, ב"שאלתות דרב אחאי גאון" (פרשת חיי שרה) מבואר, שיש מצוה לשמוח ביום ראש השנה. וכן בתשובת רב שר שלום גאון (שהובאה בדברי הרא"ש ר"ה פ"ד) פסק, שהשמחה נוהגת ביום ראש השנה. ולפיכך אסור להתענות ביום ראש השנה. וכן מבואר עוד בתשובת הרשב"א (ח"ד סי' רסב) בשם רבינו האי גאון, שאסור להתענות ביום ראש השנה, וכמו שנאמר בספר נחמיה, "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים".

ראש השנה מוקדש לתפלות ותחנונים
אולם בודאי שיום ראש השנה מוקדש בחלקו הגדול לתפלות ותחנונים לפני ה' יתברך. כמו שכתב רבינו יצחק בן גיאת בספר מאה שערים (עמוד מד), שאין להתענות בראש השנה, ומה שדרשו רבותינו על עשרת ימי תשובה "דרשו ה' בהמצאו", אלו עשרת ימי תשובה, אין כוונתם לקבוע את הימים הללו לתענית, אבל הימים הללו קבועים להתפלל ולהתחנן. והימים הללו נקראים ימי תשובה, ולא ימי צום. ולכן אין להתענות ביום ראש השנה, שאין דוחים שמחת יום טוב שהיא חובה. וכן מבואר עוד בדברי הראשונים.

ומכאן נראה לכאורה, שלא נכון להצטער ולבכות בתפלות של ראש השנה, שהוא יום שמחה. אלא יש להתפלל בשמחה ובאהבה.

דברי רבינו האר"י
אולם באמת שרבינו חיים ויטאל (תלמידו של הרב האר"י) בשער הכוונות (דף צ) העיד בגודלו, שרבינו האר"י היה נוהג לבכות הרבה בתפלות של ראש השנה. והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים אלה, היא הוראה, שאין נשמתו שלימה והגונה. והדברים הובאו בדברי רבותינו האחרונים, גאוני מזרח ומערב.

דברי הגאון מוילנא
אולם בספר מעשה רב (שהוא סיפור הנהגותיו של הגאון רבי אליהו מוילנא) כתב, בשם הגאון, שאין לבכות ביום ראש השנה, וכפי שמבואר בספר נחמיה (פ"ח), שכל העם בכו, ועזרא הסופר ונחמיה אמרו להם, "הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ וכו', לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם". ולכן הקפיד הגאון מוילנא, שהשליח ציבור יאמר את הקדיש בניגון לכבוד יום טוב.

ולכאורה נראה שיש מחלוקת בין רבינו האר"י לבין הגאון מוילנא בענין זה. ובכלל, לכאורה דברי האר"י מוקשים מאד, מפסוקים מפורשים בספר נחמיה.

דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ראשון סי' לו, ובחלק תשיעי סי' נא, וביחוה דעת חלק שני סי' סט, ובספרו על הימים הנוראים עמוד פז) כתב, שבאמת שאין כאן מחלוקת כלל, כי לכל הדעות, אף שאין לאדם להביא את עצמו לידי בכיה ועצבות, מפני קדושת החג, מכל מקום, מי שמתעורר מעצמו לבכות בתפלותיו, מחמת התלהבות דקדושה, מרוב דביקותו וכוונתו בתפלות הימים הנוראים, (כעין בכי מחמת התרגשות), אין בזה שום איסור כלל. וכמו שכתב כיוצא בזה הטורי זהב באורח חיים (סימן רפח סק"ב), שמצינו באגדה, שתלמידיו של רבי עקיבא מצאוהו שהיה קורא שיר השירים ובוכה בשבת, ואמר להם, שאף על פי שאסור לבכות בשבת, שנאמר "וקראת לשבת עונג", מכל מקום, כיון שעונג הוא לו בבכייתו, מותר. והסביר הטורי זהב, שנראה שמרוב דבקותו של רבי עקיבא בהשם יתברך, וכשהיה אומר שיר השירים היה מבין בעומק דעתו הגדולה והקדושה עד היכן הדברים מגיעים, לכן היו עיניו זולגות דמעות. וכן מצוי הדבר בתלמידי חכמים צדיקים שמתפללים בכוונה. וכן ראינו פעמים רבות, כאשר מרן זצוק"ל קורא בדברי הנביאים המרגשים שבהפטרות פרשת השבוע, תמיד דרכו לבכות, אפילו בשבת, מרוב התרגשות ואהבת ה'. (ומרן זצוק"ל האריך בספרו לבסס את דבריו).

והוא הדין למתפללים בכוונה בראש השנה, ועיניהם זולגות דמעות מרוב התרגשותם והתלהבותם, שיפה הם עושים. וברור הדבר מאד שרבינו האר"י שהיה עמוד העולם בקבלה האלהית, שר בית הזוהר, וכל רז לא אניס ליה, והיה נאה דורש ונאה מקיים, מרוב דבקותו בה' ובכוונות הקדושות בתפלותיו בימים הנוראים, היה מתעורר בבכיה רבה, והרי זה דומה למעשה של רבי עקיבא הנ"ל.

והוא הדין לכל אדם שבכיה נופלת עליו מאליו בימים הנוראים, על ידי התפלות הקדושות שמעוררות רשפי אש שלהבת יה, שאין בדבר חשש כלל,  אבל להביא עצמו לידי בכיה, על ידי קול בכי וכדומה, אין להתיר, וכפי שכתוב בנחמיה. ואף שממשמעות דברי כמה מגדולי האחרונים משמע, שיש לעורר עצמו לבכיה, מכל מקום למעשה אין ראוי לנהוג כן, וכפי שכתבנו.

ולסיכום: אין לבכות בראש השנה. והתפלות של ראש השנה יש לאומרם בשמחה ובנעימה קדושה, ומתוך כוונה רבה, כי תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה. ומכל מקום אדם שמתעורר מעצמו בבכיה ומתפלל בדמעות שליש, אין בזה שום חשש איסור כלל. ותבוא עליו ברכה. והשי"ת יקבל תפלתינו ברצון ונזכה כולנו יחד עם כל בית ישראל לשנה טובה ומבורכת כתיבה וחתימה טובה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אז לפי מה אנחנו צריכים ללכת, לפי הארי הקדוש? או לפי השאר, הכוונה מותר או אסור לבכות? כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

הסברנו, שבראש השנה, לא יעורר את עצמו לבכות, אבל אם מתרגש ובוכה, יכול לבכות.

אשמח לדור פרוזבוך ושמיטת כספים עבור משפחתי. תודה כ"ג אלול תשפ"ב / 19 בספטמבר 2022

יש להכנס לקישור: https://halachayomit.co.il/Pruzbul-Hebrew.pdf

להוריד ולהדפיס את הפרוזבול, למלא פרטים ולהחתים שני עדים שומרי מצוות שאינם קרובי משפחה. ולשמור את הפרוזבול עד אחרי ראש השנה.

הרב בהכ"נ הסביר בשיעור שמה שכבוד שהרב הראשי לישראל אמר בשיעור במצ"ש שיש לקצר בתפילות בראש השנה הרב יתכוון רק להרים אדומות ,שאלתי הלכה למעשהבגלל הקושי הטיית מסכות האם אפשר להעריך בפיוטים וכמה זמן אפשר להאריך בתפילות . כ"ד אלול תש"פ / 13 בספטמבר 2020

בכל מקום יעשו כפי הנחיות הרבנים. אין זה הגון שאנו ניתן הנחיה כאשר יש לכם רב שאולי סבור אחרת. 

שלום!
מה זה אומר אם אדם קורא לך רשע מותר לרדת לחייו.(גמרא)
תודה! כ"ד אלול תש"פ / 13 בספטמבר 2020

רש"י בקידושין דף כח. פירש, כלומר לזו אין בית דין נזקקים, אבל הוא מותר לשנאתו ואף למעט פרנסתו ולירד לאומנתו. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה