הלכה ליום רביעי ח' אלול תשפ"ד 11 בספטמבר 2024

פיוס על ידי שליח

שאלה: מי שחטא כלפי חבירו, האם עליו ללכת לפייסו בעצמו, או שאפשר לשלוח אליו שליח שיפייס אותו?

תשובה: הנה מפשט דברי הרמב"ם (בהלכות תשובה פרק שני) נוכל ללמוד, שאדם החוטא לחבירו, כגון שהעליב אותו וכדומה, עליו ללכת בעצמו לפייסו, ולבקש ממנו מחילה על מה שאירע. ורק אם חבירו לא הסכים למחול לו, עליו לשלוח אליו אנשים אחרים שיפייסו אותו. וכמו שכתב הרמב"ם בפרטות.

ומכאן למד הגאון רבי יעקב בן חביב (בעין יעקב סוף מסכת יומא), שמה שיש נוהגים, שכאשר יחטא איש לרעהו והקניטו בדברים, נכנס אדם אמצעי לתווך השלום ביניהם, ואחר שמדבר עם הנעלב ומפייסו, חוזר ובא המעליב עצמו לבקש מחילה, מנהג בטעות הוא, אלא עליו ללכת מתחילה בעצמו אצל הנעלב, ויבקש ממנו מחילה עד שיאמר לו סלחתי.

ובאמת שרבים מאד מגדולי הפוסקים, הביאו את דברי רבי יעקב בן חביב להלכה. ובהם, הכנסת הגדולה, והבית חדש, ועוד.

אולם הגאון בעל פרי חדש (סימן תרו) כתב, שאין דברי המהר"י בן חביב מוכרחים. גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר "לחיים בירושלים" הביא דברי ה"יפה מראה" שחלק על המהר"י בן חביב, שלעולם יש לנהוג באופן המועיל ביותר לתכלית המטרה, שיתפייס הנעלב. ולא אכפת לנו באיזה אופן יפוייס הנעלב. והביא ראיה לזה מדברי המדרש, שאהרן הכהן היה נוהג לפייס את הנעלב, ולהרבות שלום בין הבריות, ואחר כך היו נפגשים ומתפייסים. גם מרן זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן מד, ובספרו על הימים הנוראים עמוד רמ) העיר בזה מדברי המדרש, שאחי יוסף שלחו אליו את בני בלהה, שיפייסו אותו על מה שמכרוהו, ואחר כך האחים עצמם באו לפניו.

ואף שבאמת אין הכרח כל כך לדחות את דברי המהר"י בן חביב מדברי המדרשים, בכל זאת למעשה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמי שחטא כלפי חבירו, עליו ללכת בעצמו לפייס את חבירו. ולא על ידי שליח. ומכל מקום, הכל לפי הענין, שאם הדבר ידוע, שהנעלב לא נוח לרצות, וחושב שיהיה יותר נוח לו להתפייס אם ישלח אליו איש מכובד מידידיו שירצהו תחלה, יעשה כן, ולאחר מכן יבוא אחריו וימלא את דבריו בבקשת מחילה כדת. ונסלח לו.

ובפרקי דרבי אליעזר  (פרק מו) מובא, שהשטן בכל יום מקטרג על עם ישראל, אבל ביום הכפורים מלמד עליהם זכות, ואומר להקדוש ברוך הוא, יש לך עם אחד בארץ, שהם דומים למלאכי השרת, מה מלאכי השרת נקיים, אף ישראל כן, מה מלאכי השרת שלום ביניהם, אף ישראל כן. והקדוש ברוך שומע עדותו ומכפר עליהם. ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה