הלכה ליום חמישי י"א אב תשע"ג 18 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

ט"ו באב - מצות הנישואין, ולאיזה איש להנשא

יום שני הבא עלינו לטובה, הוא יום ט"ו באב, שעליו אמרו רבותינו במשנה במסכת תענית (דף כו:) "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי (בבגדי) לבן שאולין, ויוצאות במחולות בכרמים". ומבואר בגמרא, שביום זה היו באות רבות מבנות ישראל, בפרט מן העניות שבהן, לידי נשואין, ולכן יום ט"ו באב היה יום שמחה.
 
לפיכך, נבאר מקצת דינים השייכים למצות הנשואין, ולמצות פריה ורביה.
 
מצות פריה ורביה
כתוב בתורתינו הקדושה (בראשית א כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים, פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ".
 
ובדברים הללו נצטוינו במצות עשה על כל איש ישראל, לישא אשה, ולקיים מצות פריה ורביה. שתכליתה, להוליד בן ובת.
 
ובטעם מצוה זו כתב בספר החינוך (מצוה א), שנצטוינו בה כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם יתברך חפץ בישובו, כמו שנאמר (ישעיה מה): כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". כי השם יתברך ברא את העולם מתוך כוונה שלא יהיה עומד שָמֵם, אלא שיתיישבו בו בני אדם. שמתוך כך מתקיימות כל מצוות התורה. ולכן מצוה זו נחשבת למצווה גדולה (ויש לכך גם השלכות הלכתיות), משום שעל ידה מתקיימות כל מצוות התורה.
 
לכוין לשם שמים
מפורש בדברי רבותינו הראשונים, ובפרט בדברי הרמב"ן והראב"ד, שצריך כל אדם מישראל, לכוין במעשיו לשם שמים, בפרט בענין הנשואין, כי מי שאין כוונתו בענין הנשואין לשם שמים, אלא כדרך הגויים, שמתחתנים רק כדי להפיק את רצונותיהם הפרטיים, וכבהמות נדמו, אינו מקיים המצוה כראוי.
 
אם האשה שייכת למצות הנשואין
שנינו במשנה במסכת יבמות (דף סה:) "האיש מצווה על פריה ורביה, ואין אשה מצווה על פריה ורביה". ובגמרא למדו כן מלשון הפסוק, שאין האשה מצווה על פריה ורביה. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (בתחילת חלק אבן העזר). והרמב"ם כתב, שמכל מקום אין לאשה להשהות עצמה לא נשואה. וכתב הר"ן, שאף שהאשה אינה מצווה על פריה ורביה, מכל מקום בודאי שהיא מקיימת מצוה על ידי נישואיה. ובספר מגן אברהם כתב שאשה חייבת במצות "לא תוהו בראה לשבת יצרה", שהרי פסוק זה מגלה לנו שרצון השם יתברך שאנשים ישאו להם נשים, והנשים תנשאנה לאנשים, ואין בזה כל חילוק בין איש לאישה. (ואי אפשר להאריך בענין זה עוד במסגרתינו).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה