הלכה ליום שני י"ט שבט תשפ"ה 17 בפברואר 2025

ברכת המזון – לברך מיושב

שאלה: האם יש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון, או שמותר לברך גם כשמהלכים בדרך?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות, (דף נא:) מבואר, שיש חיוב לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קפג): "צריך לישב בשעה שמברך, כדי שיוכל לכוין יותר".

הטעם שיש לברך דוקא כשיושב
ולכאורה טעם הדבר שיש לשבת בשעת ברכת המזון, הוא כדי שיוכל המברך לכוין יותר בברכתו. ולכן תיקנו חכמים שהמברך ישב בשעת הברכה. והטעם שהחמירו בברכת המזון יותר מבשאר הברכות (כגון ברכת שהכל נהיה בדברו, שבהן אין חיוב לשבת), הוא משום שברכת המזון היא מצוה מן התורה. וכמו שביארנו כבר בהלכה אחרת.

ההבדל בין קריאת שמע לברכת המזון
אולם אם כן, יש לשאול, שהרי קריאת שמע אף היא מצוה מן התורה, ומותר לאדם לקרוא קריאת שמע גם בשעה שהוא הולך או עומד, ואם כן, מדוע החמירו כל כך רבותינו דוקא בברכת המזון, לברכה כשהוא יושב?

והסבירו התוספות ועוד מרבותינו הראשונים, שטעם הדבר שחכמינו החמירו בברכת המזון יותר מקריאת שמע, הוא משום שבקריאת שמע, אין חיוב מן התורה לקרוא, אלא את הפסוק הראשון, או הפרשה הראשונה בלבד, ופסוק זה אין לאמרו כשהוא הולך, אבל שאר קריאת שמע, שאין חיובה מן התורה, לא החמירו בה כל כך לקוראה דוקא כשהוא יושב.

ולסיכום: אין לברך ברכת המזון בעמידה, או בהליכה, אלא בישיבה דוקא, שכך תיקנו חכמים, כדי שהמברך יוכל לכוין דעתו יותר.

ובהלכה הבאה נרחיב מעט בנושא.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה