הלכה ליום ראשון ט' ניסן תשפ"ב 10 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

פלור בת מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מרור – כורך – שלחן עורך – אזהרה בענין המרור

מרור
חובה על כל אדם לאכול בליל פסח כזית מרור. ויוצאים ידי חובת אכילת כזית מרור בליל פסח בכמה סוגי ירקות שכולן בכלל "מרור". והמנהג כיום ברוב המקומות, ובפרט אצל עדות הספרדים, לקחת למצווה של אכילת מרור עלים וקלחים של "חסא".

יש מרבותינו האחרונים שהעירו, שאין לצאת ידי חובת מרור באכילת חסא, מאחר והיא אינה מרה כל כך. ובתלמוד ירושלמי מבואר שהמרור "הוא מתוק בראשיתו ומר בסופו", ואילו החסה אינה מרירה כלל. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בארוכה, והעלה שלהלכה יש להשתמש בחסא שלנו לקיים בה מצות מרור, והיא עדיפה על פני ירקות אחרים. ומה שאמרו בתלמוד שהיא מרה בסופה, הכוונה בזה, שבראשית גידולה של החסא, היא מתוקה, ואם משאירים את העלים לגדול הרבה, הם הופכים למרים מאד עד שאינם ראויים למאכל.

זהירות מתולעים
צריך להזהר מאד באכילת עלי "חסא" שיהיו מגידול מיוחד ללא תולעים, כגון "עלי קטיף" או "חסלט", וכיוצא בזה, שאז, על ידי שטיפה יסודית כפי ההוראות שעל גבי האריזה, הם מותרים באכילה.

יש להזהר מאד בקניית עלים אלה, שיהיו מגידול ללא תולעים תחת השגחת נאמנה, כי מצוי בכמה מקומות, שאורזים את עלי החסה בשקית ניילון ומציגים אותו כאילו הוא ללא חשש תולעים, וכך נמצא ברשת "אושר עד", שמוכרים שם עלי חסה וכדומה, מלאים תולעים, ועטופים בצורה נאה, ולפעמים העלים נמצאים ממש בסמוך לעלים שהם מגידול מיוחד, והדבר גורם לטעויות מצערות, ולמכשלות רבות. וידוע לנו על משפחה של תלמיד חכם אחד, שבליל פסח ראו שעלי החסה מלאים תולעים, וזה נגרם להם מפני שקנו בחנות כזו, עלי חסה מיוחדים ויפים, שהיו ארוזים בצורה נאה, והיו רוחשים תולעים כחול אשר על שפת הים.

אם לא מצויים עלי חסא מגידול כזה, ראוי ונכון שלא לאכול כלל מעלים אלו, אלא להסתפק באכילת הקלחים הלבנים בלבד על ידי בדיקה יסודית מתולעים. ואף מי שנראה לו שהוא יכול לבדוק את עלי החסא מן התולעים, ידע שבאמת קרוב הדבר שאין שום אפשרות לבדוק את עלי החסא. וכן הנהיג מרן הרב זצ"ל משנים קדמוניות, שלא היה בנמצא גידול חסא ללא תולעים, ותיקן שיאכלו רק את הקלחים הלבנים של החסא, אשר על ידי בדיקה מדוקדקת מן התולעים, מותר לאכלם. וראוי להקפיד שקלחי החסא שנאכלים למצות מרור יהיו הקלחים היוצאים מחוץ לקרקע בזמן הגידול, ולא החלק הנמוך בחסא שנמצא מתחת לפני הקרקע, משום שיש סוברים שאותו חלק שנמצא מתחת לפני הקרקע לא יוצאים בו ידי חובה אכילת מרור.

וכבר הזכרנו פעם מעשה שהיה בירושלים עיר הקודש לפני למעלה מששים שנה, שמרן רבינו זצ"ל עורר ברבים שלא להשתמש בעלי חסא בכלל, אלא בקלחים בלבד. והיו שלא הסכימו לדבריו, ואמרו שיכולים לנקות היטב את העלים מן התולעים כפי שנהגו תמיד. ובא מרן זצ"ל בבית של משפחה אחת שאמרו שדבריו לא נכונים, והיה זה בערב פסח ממש, וביקש מרן זצ"ל את עלי החסא שנבדקו למצוות מרור, ולקח אותם והניחם על גבי נייר לבן בחצר, כנגד קרני השמש, ומיד לאחר עשרים דקות, היתה המגבת כולה מלאה תולעים רוחשות שיצאו מעלי החסא. ומיני אז הסכימו לדברי מרן זצ"ל, וראו כי האמת כדבריו, שבלתי אפשרי להקל באכילת עלי החסא מגידול רגיל.

"שלחן עורך"
יערוך שלחנו בליל פסח, ויסעד ליבו בשמחה, ומכל מקום יש להזהר בזמן הסעודה, שלא ימלא כריסו יותר מדאי במאכלים שונים, כדי שיוכל אחר כך לאכול את האפיקומן לתיאבון, ולא באכילה גסה שתהיה עליו לטורח, שאז לא יצא ידי חובת אכילת אפיקומן. ולכן נכון שגם הנשים האחראיות על בישול המאכלים לליל פסח, יראו לוותר מראש על הכנת מאכלים כבדים ומרובים, כדי שלא יבאו בני הבית למצב שאינם יוצאים ידי חובת אכילת אפיקומן. ורק בבוקר חג הפסח יוכלו להגיש מאכלים מרובים ככל העולה על רוחן.

"צפון"
לאחר גמר הסעודה, אוכלים "אפיקומן" (שהיא המצה השמורה תחת המפה, ואם היא אינה מספיקה יקח מצה אחרת) דהיינו שיעור "כזית" (כעשרים ושבעה גרם) מצה, זכר לקרבן פסח הנאכל על השובע, ויש מחמירים לאכול שיעור כשני זיתים, אחד זכר לקרבן פסח, ואחד זכר למצה שהיו אוכלים עם קרבן פסח, אך מן הדין די בכזית אחד. וכבר דיברנו בענין זה.

ויזהר לאכול את האפיקומן לתיאבון ובהיסבה, (ולא יברך עליו), ואם היה שבע כל כך עד שהוא קץ באכילתו, לא יצא ידי חובת אכילת אפיקומן, משום שאכילה גסה אינה נחשבת אכילה כלל, ועל כן יש לשים לב לדבר זה בזמן הסעודה, כמו שהזכרנו. וכמו כן יש להזהר לאכול את האפיקומן בהסיבה, משום שאם לא היסב צריך לחזור ולאכול אפיקומן ועלול לבוא לידי אכילה גסה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן לברך על ארבעה כוסות בליל הסדר עם מיץ ענבים במקום יין? ט' ניסן תשפ"ב / 10 באפריל 2022

ניתן לברך גם על מיץ ענבים. 

שלום הרב
כלים שנקנו במטרה לתת אותם במתנה לאחר, האם ניתן להטבילם ע"י הקונה לפני העברתם?
תודה ט' ניסן תשפ"ב / 10 באפריל 2022

יהיה עליו לזכות אותם למקבל המתנה על ידי אדם אחר, ואז יוכלו להטבילם. 

המון מזל טוב על ההישג של 30,000 מנויים, תבורכו על העבודה המצוינת. ט' ניסן תשפ"ב / 10 באפריל 2022

תודה רבה, תבורך מפי עליון, נזכה יחדיו להגדיל תורה ולהאדירה, חג כשר ושמח,

רציתי להעיר לכת"ר על מש"כ "שלא יתפללו מוסף עד אחד עשרה בבוקר" במחכ"ת יש מניניים של נץ שמסימיים הרבה לפני השעה אחד עשרה, וא"כ איני רואה שום פקפוק להתפלל מוסף גם קודם לכן החל מ8:30 ואליך.. י"ג ניסן תש"פ / 7 באפריל 2020

מן הדין, לספרדים בלאו הכי אפשר להקל בדבר, שהרי מרן השלחן ערוך בכלל לא הצריך להמתין עד שיכריז החזן, אלא בשמיני עצרת. ואנו כתבנו את הדין לכל הדעות. ובזה כתבו הפוסקים, ובכללם המשנה ברורה בביאור הלכה, שמנינים של הנץ, אין הדבר ברור שקובעים לאותם שמתפללים לאחר מכן. לכן כתבו הפוסקים להמתין לזמן שרוב הקהילות יכריזו.

האם מברכים על החסא "על אכילת מרור" או שספק ברכות להקל? ט' ניסן תשע"ז / 5 באפריל 2017

מברכים על החסא על אכילת מרור.

נגיד ואני רוצה לאכול 2 כזיתות, האם אני צריך לאכול ממש 2 חתיכות של מצה, שכל אחת כזית, או אני יכול לאכול בבת אחת חתיכה גדולה, ששוקלת 60 גרם נגיד? י' ניסן תשע"ו / 18 באפריל 2016

אפשר לאכול חתיכה אחת גדולה שיש בה שתי זיתים. אבל לא יבלע את שתי הזיתים בבת אחת. ויש בדבר סכנה. 

שמעתי שיש בעיה עם כל העלים הירוקים שנקיים מתולעים ששמים בהם המון חומרי הדברה ויש שניזהרים מהם בטענה של ונשמרתם לנפשותיכם , מה עושים במצב זה? ל' ניסן תשע"ה / 19 באפריל 2015

יש לקנות מחברה ידועה, ויש לנקות היטב כמה שניתן, ושומר פתאים ה'. לכל הדעות מאכילת המרור בליל פסח אין חשש סכנה, ורק בצריכה מרובה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה