הלכה ליום חמישי כ"ג אלול תשע"ג 29 באוגוסט 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

שאלה: סוכה הנעשית מדפנות בד הצמודות למעקה המרפסת, האם היא כשירה?

תשובה: אם עשו לסוכה דפנות, על ידי נעיצת קנים רצופים בזה אחר זה, ובין קנה לקנה אין מרחק של יותר משלושה טפחים (שהם כעשרים ושלושה סנטימטר), הדין הוא שהסוכה כשירה.
 
דין "לבוד"
וטעם ההיתר, הוא משום שכל שהמרחק בין קנה לקנה, הוא פחות משלושה טפחים, נחשב הדבר "לבוד", כלומר, שרואים כאילו הקנים צמודים זה לזה, ואין ביניהם הפסק, וממילא הדופן שלפנינו כשירה. ודין זה נכון להלכה, בין אם הקנים מונחים במאונך, כלומר לאורך הדופן, ובין שהקנים מונחים במאוזן, דהיינו לרוחבה. שלעולם, אם אין בין קנה לקנה מרחק של יותר משלשה טפחים, הדופן כשירה.
 
דין מעקה של מרפסת
לאור האמור, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א: מרפסת שהיא סגורה משלוש צידיה, על ידי עמודים של ברזל, כגון מעקה, ואין בין עמוד לחברו מרחק רב משלושה טפחים, וסיכך על המרפסת כדת, הסוכה כשירה. וזאת כמובן בתנאי, שהמרפסת עומדת תחת כיפת השמים, ואין מעליה מרפסת אחרת.
 
מרפסת שהוסיפו סדינים בצידיה
ומובן, שאפילו אם פרס סדינים או יריעות מלמעלה למטה סמוך למעקה, כדי לעשות דופן סגורה, הסוכה כשירה. ואף על פי שביארנו כבר, שסוכה שנעשית על ידי דפנות מבד וכדומה היא פסולה. זהו דוקא, כאשר הסדינים הם דפנות הסוכה היחידות, אבל בנדונינו, דפנות הסוכה הם עמודי הברזל הסמוכים זה לזה, והסדינים אינם מעלים ואינם מורידים כלום.
 
הגובה, שצריך שיהיה למעקה המרפסת
אולם עדיין עלינו לבאר, האם ניתן לסמוך על מעקה המרפסת בתור דפנות, שהרי המעקה אינו גבוה כל כך?
 
ובאמת שמבואר במשנה בתחילת מסכת סוכה, שסוכה שאין בגובהה לפחות עשרה טפחים (שהם כשמונים סנטימטר), פסולה. ונמצינו למדים, שגובה הדפנות המינימלי, הוא כשמונים סנטימטר, ובפחות משיעור זה, הסוכה פסולה.
 
לכן גם במרפסת, צריך שיהיו עמודי הברזל גבוהים לכל הפחות שמונים סנטימטר. ואם יש בהם שיעור זה, הרי הסוכה כשירה. וכתב הגאון רבי אברהם חיים נאה זצ"ל, שיש להוסיף עוד סנטימטר אחד על השמונים, בכדי שלא יהיה השיעור מצומצם כל כך. וכן הסכים מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכתב שמהיות טוב וממידת חסידות, טוב להגביה את דפנות הסוכה למטר אחד, משום שיש סוברים ששיעור טפח הוא גדול משמונה סנטימטר, וכן מנהג כמה מבני עדות האשכנזים, וכן היא דעת הגאון חזון איש. אבל העיקר להלכה שדי בשמונים ואחד סנטימטר. (ואורך ורוחב הסוכה, צריך שיהיה לכל הפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים, שהם לפי החשבון כחמישים וששה סנטימטר, וכפי שכתבנו שיש להוסיף עוד סנטימטר אחד, ויצא שיעור הסוכה כחמישים ושבעה סנטימטר לארכה, וכחמישים ושבעה סנטימטר לרחבה, לכל הפחות. ולדעת הגאון חזון איש, שיעור הסוכה הוא שבעים סנטימטר לארכה ולרחבה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מרפסת אנגלית יכולה לשמש כסוכה? י"ט אייר תשפ"ב / 20 במאי 2022

הבעיה שיש מלמעלה רשת ברזל, ולכן טוב להחמיר שלא לעשות שם סוכה, ובמקום צורך, אפשר להקל. וכן השיב לי מרן זצ"ל.

שלום יש לי סוכה במרפסת עם שלוש דפנות כשרות מעל 80 סמ אך את הבד שמתי מבפנים לדופן (סגירה/כקישוט)צמוד יחסית והרוח מזיזה את הבד בתוך הסוכה האם הסוכה כשרה ? י"ט תשרי תשפ"א / 7 באוקטובר 2020

מאחר ויש דפנות כשרות לא איכפת לנו מתנועת הסדינים שאינם אלא קישוט ולא מחיצות. תבורך,

כתבתם שגובה הדפנות צריך להיות 10 טפחים שהם 80 סנטימטר, השאלה היא האם אין צורך להחמיר ולעשות דפנות בגובה 100 סנטימטר לפי שיטת החזון איש?
ואם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א פוסק שדי ב 80 סנטימטר ואין צורך להחמיר לדופן של 100 סנטימטר, אבקש במחילה שתציינו מקור לכך בדברי הרב שליט"א. י' חשון תשע"א / 18 באוקטובר 2010

שלום רב!

אין חיוב להחמיר כשיטת החזון איש, כפי שכתב הגאון רבי חיים נאה בספרו שיעורי תורה, שהוא עיקר להלכה. וכמו שהאריך בזה מרן שליט"א בשיעוריו ובספרו חזון עובדיה על הלכות סוכות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה