בימים הסמוכים לראש השנה וליום הכיפורים, יובאו בעזרת ה' ב"הלכה יומית" הלכות השייכות לימים אלו, ועל כן אין די זמן בכדי להביא כמה עיקרי דינים השייכים לחג הסוכות, הלכך בימים הקרובים נבאר עיקרי דינים השייכים לחג הסוכות.
נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שהם ענני כבוד שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי שלא תכה אותם השמש. (ולא הושיבם בסוכות ממש כמו שאנו עושים). ולכן כשיושב אדם בסוכה טוב שיכוין שציונו השם יתברך לישב בסוכה זכר ליציאת מצריים וזכר לענני כבוד שהקיפם הקדוש ברוך הוא. ומובא במדרש, "וענן ה' עליהם יומם", שבעה עננים היו, ארבע מארבע רוחות העולם (כלומר מצד צפון דרום מזרח ומערב) וענן אחד מלמעלה, ואחד מלמטה, וענן אחד מלפניהם, והיה מנמיך לפניהם ההרים, ומגביה לפניהם הבקעות, והורג את הנחשים והעקרבים, מנקה ומסדר את הדרך לפניהם. לכן נצטווינו לישב בסוכה שבעת ימים.
כתב רבינו הטור, הטעם שנצטוינו לעשות סוכה בחודש תשרי, ולא בזמן יציאתנו ממצרים בחג הפסח, לפי שחודש ניסן הוא בתחילת הקיץ, ואז הדרך היא לעשות סככה לצל, ולא הייתה ניכרת עשיית הסוכה שהיא לפי מצות הבורא יתברך, ולכן ציונו השם יתברך לעשות הסוכות בחודש תשרי, שהוא תחילת החורף, שהוא זמן הקור והגשמים, ודרך כל אדם להיכנס ולשבת בביתו, ואילו אנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה, ובזה יראה לכל שאנו עושים כן בשביל מצות המלך שצוונו עלינו לעשותה.
זריזים מקדימים למצוות, לפיכך נכון להזדרז תיכף למחרת יום הכיפורים לעסוק בעשיית הסוכה, ומצוה לעשות הסוכה בעצמו ולא על ידי שליח, ואם אינו יכול לעשות בעצמו, ישתדל על כל פנים להניח בעצמו את הסכך על גבי הסוכה, ואם אינו יכול גם לסכך בעצמו, יעשה הכל על ידי אדם אחר, ויאמר לו "שלוחי אתה לעשות סוכה".
