הלכה ליום חמישי ז' אלול תשס"ו 31 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לאשר שמעיה בן סוזן

הוקדש על ידי

פלוני

דיני הדלקת הנרות

מצוה מדברי סופרים (מדרבנן) להדליק נרות בערב שבת, כדי שלא יהיה אדם הולך בחושך בשבת ומתוך כך בא לידי מריבה בתוך ביתו. ומצוה להדליק הנרות סמוך לשולחנו שסועד עליו בליל שבת, כדי שיקדש ויאכל לאורם, וזהו מכלל עונג שבת גם כן שאוכל לאור הנרות של שבת. ומכל מקום אם הוא נהנה יותר לקדש ולסעוד בחצר או במרפסת, מפני שמזג האויר בחדר חם וכיוצא בזה, רשאי לקדש בחצר ולאכול שם, שהנרות נועדו לעונג ולא לצער.

ובין האנשים ובין הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דולק בשבת, אלא שהנשים מצוות על זה יותר מהאנשים, מפני שהן עוסקות יותר בצרכי הבית. וגם הן מצויות יותר בבית בדרך כלל. וטוב שהאיש יעסוק בהכנת הנרות של שבת, וכפי שרבים נוהגים שהאיש מכין את הנרות להדלקה לכבוד שבת. ובדברי המקובלים הזהירו מאד על הכנת הנרות על ידי האיש.

אף על פי שמעיקר הדין די בנר אחד לכבוד שבת, כל המרבה בנרות הרי זה משובח. ויש נוהגים להדליק שתי נרות, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור". ומנהג זה נזכר כבר בספר שבלי הלקט בשם הראבי"ה, וכן הוזכר מנהג זה בשולחן ערוך ובדברי רבינו האר"י. ויש שמדליקות שבע נרות, כנגד שבעת העולים לספר תורה בשבת. (שכיוון שכתוב "נר מצוה ותורה אור" יש לכוון מספר הנרות כמספר העולים לתורה.) ויש המדליקות אף יותר משבעה נרות. וכל הזהיר בנרות שבת להקפיד על תאורה יפה ביום שבת זוכה לבנים תלמידי חכמים (שבת כג:) וראוי לאישה להתפלל בסיום הדלקת הנרות כי בשעת עשיית המצוה התפילה נשמעת ביותר. ונכון שתתפלל שייתן לה השם יתברך בנים תלמידי חכמים מאירים בתורה, וכפי שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור".

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה