הלכה ליום שני ט"ו שבט תש"פ 10 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אריה בן משה ז"ל

שהיום יום השלושים לפטירתו.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

כוחה של תפלה

שאלה: האם כאשר נגזרת על אדם גזירה קשה, הוא יכול לבטל אותה בכוח תפלותיו?

תשובה: בפרקי אבות (פרק ראשון משנה ז) שנינו: נתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, "ואל תתיאש מן הפורענות".

ופירש רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות, שהכוונה בזה, שגם כשאתה נמצא בעיצומה של פורענות, אל תתיאש מלהעתיר בעדך לפני הקדוש ברוך הוא, כי רבים רחמיו, שנאמר "הן לא קצרה יד ה' מהושיע, ותשועת ה' כהרף עין". ואין מעצור לה' מהושיע ברב או במעט.

ובספר מלכים (ב' פרק כ) נאמר לגבי חזקיהו מלך יהודה, שהיה מלך צדיק, והרבה תורה בישראל באופן יוצא מן הכלל: "בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת, וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה', צַו לְבֵיתֶךָ, כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה!"

כלומר, הנביא ישעיהו הודיע לחזקיה, שכבר נגזרה עליו הגזירה שימות. ובגמרא במסכת ברכות (דף י ע"א) אמרו רבותינו, שכשאמר ישעיהו לחזקיהו "מת אתה ולא תחיה". התכוין לומר לו: מת אתה - בעולם הזה, ולא תחיה - לעולם הבא. כלומר, שלא די בכך שנגזר על חזקיה שימות, אלא שמעשיו גרמו לו כן, וגם לעולם הבא הוא יענש, מחמת מעשיו.

שאל אותו חזקיהו, מאי כולי האי? כלומר, מדוע נענשתי כל כך? אמר לו ישעיהו, משום שלא עסקת בפריה ורביה. שחזקיהו המלך לא נשא אשה, משום שלא רצה שיולדו לו בנים, כיון שראה ברוח קדשו, שיוולדו לו בנים רשעים. אמר לו ישעיהו: בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד!, כלומר, במה שהסתיר הקדוש ברוך הוא, אין לך עסק, ומה שנצטוית לעשות, הוא רצון ה', וכך עליך לעשות!

אמר לו חזקיהו המלך לישעיהו, אם כן, תן לי לישא את בתך לאשה, ואז אולי תועיל הזכות המשותפת של שנינו, שיצאו ממני בנים צדיקים. אמר לו ישעיהו הנביא: כבר נגזרה עליך גזירה. כלומר, אין תועלת בכל מה שתעשה, כיון שכבר נגזרה הגזירה.

אמר לו חזקיהו המלך: בן אמוץ! כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא, "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".

ומיד נאמר: 
"וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' לֵאמֹר, אָנָּה ה'! זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל"

ומיד חזר ה' יתברך, נגלה אל ישעיהו הנביא, ואמר לו: 
"שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי רֹפֶא לָךְ! בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה', וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה".

והגאון מהר"ש יפה (בספר יפה מראה על הירושלמי פ"ט דברכות) פירש, שכוונת חזקיהו במה שאמר מקובלני "מאבי אבא", הוא יהושפט, שנאמר בו (במלכים א פרק כב ובדברי הימים פ"ב), "ויזעק יהושפט וה' עזרו". שבזמן מלחמתו עם מלך ארם, תפסו אותו שרי הרכב של ארם, וכבר הניחו על צוארו את החרב (כמו שאמרו בירושלמי שם), ואז זעק יהושפט אל ה', וה' עזרו.

מכאן נלמד להתחזק בענין התפלה, שכוחה גדול לאין שיעור, וה' יתברך שומע תפלה, לא ישיבו ריקם מלפניו. (ענף עץ אבות).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה