הלכה ליום שני כ"ה תמוז תשפ"ה 21 ביולי 2025

הוי זהיר בקריאת שמע ותפלה – דברים התלויים במזל

הזכרנו בעבר, הזכרנו את משנת חז"ל "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה".

אמרו רבותינו במסכת מועד קטן (דף כח.) "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא", כלומר, בנים, חיים (אריכות ימים), ומזונות (פרנסה), אלו שלשה דברים התלויים בעיקר במזלו שך האדם, ואינם משתנים לפי זכויותיו.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמכל מקום, על ידי התפלה, יכול האדם לשנות את הכל לטובה. ואפילו אם על פי מזלו הוא עתיד להיות עני וערירי, ולמות בחצי ימיו, על ידי התפלות הוא מסוגל להפוך לעשיר, ויהיו לו בנים ובנות, ויאריך ימים בטובה.

והביא ראיה גדולה לדבריו, ממה שכתבו התוספות (סוטה דף י:), שתפלת דוד המלך, הועילה להציל את אבשלום בנו מדינה של גיהנם, אף על פי שדין גיהנם נגזר בהכרח על אבשלום מחמת מעשיו בעולם הזה. בכל זאת, בכח התפלות, הצליח דוד המלך להציל את בנו.

והוסיף מרן רבינו זצ"ל, שדבר זה נרמז בפסוק (שמות כג) שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שמה שנאמר "ועבדתם את ה' אלהיכם" – הכוונה לתפלה, כמו שאמרו במסכת תענית (ב.), "איזו היא עבודה שבלב, זו תפלה". ולאחר מכן נאמר, "ובירך את לחמך ואת מימיך" – הרי מזונות. "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" – הרי בנים. "את מספר ימיך אמלא" – הרי חיים. מכאן שתפלה מועילה גם לשלשת הדברים הללו. ובלבד שתהיה התפלה בכוונה מלאה.

ובפרט ישנה מעלה מיוחדת לתפלה שהיא אחרי לימוד תורה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת פנחס), "בוא וראה, קודם שניתנה התורה לישראל, כל בריות תבל היו תלויים במזל. וכך גם כן בנים חיים ומזונות תלויים במזל. אבל לאחר שניתנה תורה לישראל, הוציא אותם ה' יתברך מחיוב המזלות והכוכבים, ודבר זה אנו למדים מאברהם אבינו, שראה על פי מזלו שלא יוולדו לו ילדים, וה' אמר לו, שיתעלם מהמזלות, ונולד לו בן".

מכאן אנו למדים, מהו כחה של התפלה, ועד כמה גדול הוא כח לימוד התורה. שלא רק שהדברים הללו משפיעים כדי להכריע ענינים גשמיים, אלא אפילו כנגד כוחות רוחניים, התפלות ולימוד התורה מסוגלים לפעול את פעולתם, יותר מכל הכחות והסגולות שבעולם. (ענף עץ אבות עמוד קמו).

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה