הלכה ליום שני כ"ח סיון תשפ"ב 27 ביוני 2022

שתית משקאות בבתי קפה או בבית אדם שאינו מטביל את כליו

שאלה: האם מותר לשתות קפה, בבית של חבר, או בבית קפה (כגון קפה אספרסו ללא חלב, שמוגש בבתי קפה אצלינו, בפריז), כאשר אינם מקפידים להטביל את הכלים שברשותם?

תשובה: בהלכות שנתבארו לפני תשעה באב, שחייבים להטביל כלים שיוצרו על ידי גויים. וכתבנו שאסור לשתות ולאכול בכלים לא טבולים.

לעומת זאת, ביארנו כבר בעבר, בהלכה שעסקה בדין שתית קפה שנתבשל על ידי גויים, שאם אין חשש כשרות בקפה המוגש במטוס, מותר לשתות מן הקפה, ואין בדבר איסור מצד "בישולי גויים". וכעת עלינו לבאר את הדין, מצד מה שהכלים בהם מוגש הקפה, אינם טבולים.

כשבעל המסעדה הוא גוי
ראשית עלינו לבאר, שכל השאלה שייכת רק באופן שבעל המסעדה הוא יהודי, שאינו מטביל את הכלים שברשותו. אבל אם בעל בית הקפה הוא גוי, בלאו הכי הגוי אינו צריך להטביל את כליו, ואפילו אם יטבילם, לא תועיל הטבילה לכלום. ומי ששותה בבית קפה של גויים, אינו צריך להטביל את הכלים, משום שלא קנה את הכלים, אלא הכלים "שׂכורים" או "שאולים" בידו, ובאופן כזה אין חיוב להטביל את הכלים כלל.

ולכן עלינו לבאר את הדין, רק באופן שבעל בית הקפה או חברת התעופה הוא יהודי, ואינו מטביל את הכלים שברשותו. (וענין זה מצוי גם במסעדות כשרות).

והנה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בשאלה זו בספרו שו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן מד) ונביא כאן את עיקרי הדברים:

כלים שנרכשו לסחורה, ולא לשימוש אישי
ראשית, יש לציין, כי הדין הוא, שאם אדם קונה כלים מגוי כדי לסחור בהם, ולא כדי לאכול בהם. אין עליו חיוב להטביל את הכלים כלל. ולכן בעלי החנויות שקונים את הכלים מחברות של גויים, ומוכרים אותם אחר כך ליהודים, אינם מטבילים את הכלים שברשותם, מאחר ואינם משתמשים בהם לאכילה, אלא לסחורה.

ומעתה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמאחר ובעל המסעדה או חברת התעופה אינו רוכש את הכלים אלא כדי להשתמש בהם לצורך עבודתו, לתת ללקוחות לשתות ולאכול, הרי נחשב הדבר שבעל המסעדה קונה את הכלים "לסחורה", ולא לאכילה ושתיה. והסועד שמשתמש בכלים אלה, נחשב כ"שואל" או כ"שוכר" את הכלים, שרשאי לאכול ולשתות בכלים ללא טבילה.

נמצא אם כן, שהלקוחות מצדם, אינם צריכים להטביל את הכלים, מאחר והם לא קונים את הכלים, רק שוכרים או שואלים אותם. וכן בעל המסעדה אינו מחוייב להטביל את הכלים, מאחר והוא רוכש אותם לסחורה, ולא לשימוש אישי. ואם כן, מותר להשתמש בכלים אלה ללא טבילה.

אדם המתארח אצל אדם שלא הטביל את כליו
אולם אדם המתארח בביתו של חבירו, ויודע שחבירו לא הטביל את הכלים. אסור לו לשתות ולאכול בכליו, עד שיטבילם, הואיל ועיקר רכישת הכלים היתה להשתמש בהם לאכילה ושתיה.

ולסיכום: מותר לאכול ולשתות במסעדה כשרה, (או במקום שמוגש אוכל ללא חשש כשרות), אפילו כאשר הכלים אינם טבולים. אבל אדם המתארח אצל חבירו, ויודע שהכלים אינם טבולים, אסור לו לאכול בכלים אלה שום דבר. אפילו כשאין שם שום חשש בכשרות המאכלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מאכל שהתבשל במחבת לא טבולה, המאכל נאסר? או שאם אוכלים את המאכל (שהתבשל במחבת הלא טבולה) בצלחת טבולה או חד פעמית , אז זה בסדר? י"ח שבט תשע"ח / 3 בפברואר 2018

המאכל לא נאסר. וניתן לאוכלו בכלי אחר, טבול או מפלטיק וכדומה.

ומה בנוגע לשלום בין משפחה: בין אב לבן בין אחים בסעודות משפחתיות בחגים אצל הדודים?  אילו החוזרים בתשובה למשפחתם? חשוב ויקר שיהיה מקום להקל י' אב תשע"ז / 2 באוגוסט 2017

בודאי חשוב מאד להקל ככל הניתן במקרים כאלה. אבל יש לדעת שבלאו הכי לבעלי תשובה ישנה בעיה שלא תמיד הם יכולים לאכול אצל קרובי משפחתם. ולכן פשוט עליהם להודיע בצורה יפה, כי יש להם בעיה עם הכלים, והם מבקשים לקחת את הכלים שהוא משתמש בהם, יום אחד ולהטבילם. ובזה גם יזכה את משפחתו.

האם כלים חד פעמיים לא זקוקים לטבילה? א' אדר תשע"ג / 11 בפברואר 2013

כלים חד פעמיים מתוצרת יהודים, אינם צריכים טבילה. ואם הם מפלסטיק, אינם צריכים טבילה. ואם הם מאלומיניום, לדעת מרן שליט"א יש להטבילם בלא ברכה. ויש מיקלים בדבר.

רציתי לדעת בבקשה מה בדיוק ההגדרה של האיסור לאכול בכלי לא טבול?
האם עצם זה שהאוכל היה מונח בתוך כלי לא טבול הופך את האוכל לאסור באכילה, אף אם הוציאוהו אח"כ מהכלי, או שרק אם האוכל בתוך הכלי הלא טבול אז אסור לאכול? 
במידה ומותר במקרה שהוציאו מהכלי -  שאלה: צלחת לא טבולה ששמו בה מאכל כלשהו. כאשר אני מרים את האוכל מהצלחת (ע"י מזלג או כף טבולים), האוכל כבר לא נמצא בכלי לא טבול, ואם כך, מותר לאכול כרגיל. האם רק לאכול מהצלחת עצמה (או מסכו"ם לא טבול) זו בעיה? א' אדר תשע"ג / 11 בפברואר 2013

מאכל ששמו אותו בכלי לא טבול, יש להוציאו מן הכלי, והמאכל אינו אסור באכילה.
אין לאכול מצלחת לא טבולה, אף על פי שנוטל המאכל על ידי מזלג, כי סוף סוף משתמש בכלי לא טבול בשעת האכילה.

איך ניתן להשתמש בכלי שבן אדם שתה בו דבר לא כשר בחם?? הרי מערבבים חלב עכום או שוקולד בקפה??
י"ח שבט תשע"ג / 29 בינואר 2013

יש מקרים שבהם אין חשש כשרות במשקה. כגון משקה קר הנמזג מבקבוק, או משקה תה או קפה שחור בכוס זכוכית וכדומה.

בקומקום חשמלי שאם נעשה לו טבילה הוא יתקלקל איך אפשר להכשירו? האם אפשר להכניס מי מקווה לתוכו, כדי שלא יגעו בו מים מחוץ לקומקום ויהרסו אותו? ה' שבט תשע"ג / 16 בינואר 2013

לאור נסיונם של מאות אנשים, שהכניסו קומקום חדש לטבילה, המציאות היא שאחרי ייבוש היטב לא נגרם לו כל נזק.

לפי ההלכה שכתבתם, נדון את האוכל אצל חברו כשואל כליו ואז לא יצטרך טבילה? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

גם כששואל ממש את כלי חבירו, חייב חבירו להטבילם, כי השואל אינו פטור מטבילה, אלא כששואל מהגוי. מלבד זאת, אין הדבר פשוט להחשיב את האוכל אצל חבירו כשואל.

משפחה ששומרת כשרות, שלא טבלה את כליה וקשה עליהם הטבלת כל כלי המטבח, האם הם יכולים למכור את כל הכלים שלהם לשכן מסויים נניח באלף ₪  ולאחר מכן להשכיר זאת ממנו לפרק זמן של לדוגמא ה – 20 שנה הקרובות באותו סכום. האם זה תופס ואין הם צריכים להטביל את כליהם? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

אי אפשר לעשות כן, משום שאפילו אם ישאל את הכלים מחבירו, עדיין הם יהיו מחוייבים בטבילה כדין. ורק כששואל מהגוי, אינו צריך להטבילם.

לדעתי, היה ראוי להדגיש, אם מדובר בכוסות שמשמשים גם לקפה עם חלב טרפה הרי יש איסור בשימוש (כגון במסעדות בחו"ל) ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

בדרך כלל, הכלים עשויים זכוכית, ואין חשש של בליעה בהם. ואם הם עשויים לאספרסו, ולא שמים בהם דבר שאינו כשר, גם כן מותר להשתמש בהם. ואם משתמשים בהם בחלב, אז צריך לראות באותו מקום, אם החלב הוא אינו כשר ממש.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה