הלכה ליום רביעי ב' כסלו תשפ"ד 15 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת

עם ישראל

הוקדש על ידי

בעילום שם

ברכת הטוב והמטיב

רבים שואלים: מתי יש לברך ברכת הטוב והמטיב?

תשובה: לפני כשלושה שבועות ביארנו, שמי שיושב בסעודה (עם לחם), והוגש לפניו יין, עליו לברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן". ואף על פי שעל שאר המשקאות, כגון מים, מיצי פירות וכדומה, אין לברך בשעת הסעודה. שונה הוא דין היין, שיש לברך עליו אפילו באמצע הסעודה.

תקנת ברכת הטוב והמטיב
מי שהיו יושבים בסעודה, והוגש לפניהם יין, ובירכו עליו בורא פרי הגפן, ואחר כך הובא לפניהם יין אחר. אינם מברכים על היין השני ברכת "בורא פרי הגפן", הואיל וכבר פטרו את היין השני, בברכה שבירכו על היין הראשון.

אולם בכל זאת תיקנו חכמים ברכה מיוחדת על היין השני, והיא ברכת "הטוב והמטיב". כלומר, יש לברך על היין השני בשם ומלכות, ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הטוב והמטיב.

אולם יש תנאים רבים לברכה זו, ויש להזהר מאד שלא לברכה אלא אם יתקיימו על התנאים שנבאר בהלכה זו ובהלכה הבאה.

אין לברך, אלא על שינוי "יין"
לא תיקנו חכמים לברך ברכת "הטוב והמטיב", אלא על שינוי יין. כלומר, שהיו שותים מתחילה מין (סוג) יין אחד, ושוב הובא לפניהם מין יין שונה. אבל אם שתו בתחילה משקה אחר, כגון מים, או מיץ פירות, ואפילו היו שותים משקה חריף וחשוב, כגון "ויסקי" או "קוניאק", ואחר כך הוגש לפניהם יין, אינם מברכים עליו ברכת "הטוב והמטיב", אלא ברכת "בורא פרי הגפן" בלבד.

טעם לברכת הטוב והמטיב
ורבותינו הראשונים נתנו כמה טעמים, מדוע נתקנה ברכת הטוב והמטיב דוקא על היין. והרא"ש (ברכות פ"ו) כתב, שכיון שמצאנו שירה שנאמרת על היין, לפיכך החשיבו רבותינו את היין לתקן עליו ברכה מיוחדת זו. וכן מאחר והיין "קובע ברכה לעצמו", שלפעמים מברכים עליו בשעת הנשואין, וכן בברכת המזון. ועוד. וכן ניתנו עוד טעמים לתקנה זו.

ובהלכה הבאה נביא עוד פרטים בדינים אלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב.
האם מברכים על הטוב והמטיב על יין שני .כאשר מקדשים יין למשל בליל שישי? ד' טבת תשפ"א / 19 בדצמבר 2020

אם יבוא יין שני בתוך הסעודה יוכלו לברך עליו. ולפי תנאי ברכת הטוב והמטיב. 

מה הדין לגבי שבת או חג, כאשר מקדשים על היין ובאמצע הארוחה הביאו לפני יין אחר? כ' טבת תשע"ג / 2 בינואר 2013

אם קידש על היין ושתה ממנו, ואחר כך הובא לפניו יין אחר (וכפי כל הפרטים שביארנו בהלכה יומית), אז יברך גם ברכת הטוב והמטיב.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה