הלכה ליום שלישי כ' חשון תשפ"ו 11 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אוראל בן רחל ז"ל

שהיום יום פקודתו

הוקדש על ידי

פלוני

הנחת הלחם על השלחן

לפני כשנתיים ביארנו, ביארנו את הדין, שיש להשאיר את הלחם על השלחן בשעה שמברכים ברכת המזון. ועתה נבאר את הדין, לגבי השארת הלחם על השלחן, גם לאחר ברכת המזון.

להותיר תמיד מעט לחם על השלחן
מבואר במסכת סנהדרין (דף צב.), שיש להשאיר תמיד מעט לחם שנותר מן הסעודה, על גבי השלחן שרגילים לאכול עליו. (וכגון השלחן במטבח בבתים שלנו, שרגילים לאכול עליו). וכמו שאמר רבי אלעזר, "כל שאינו משייר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם, שנאמר: אין שריד לאוכלו – על כן לא יחיל טובו". וכן הובא מאמר זה בזוהר הקדוש (פרשת יתרו).

וטעם הדבר, מבואר בפירוש רש"י, שהוא כדי שתהיה אותה הפת מזומנת לעניים אם ירצו לקחתה. וגם מפני שנכון הדבר שאחר שאכל ושבע, יותיר דבר על שלחנו. כמו שנאמר "אכול והותר". ועל פי דברי המקובלים יש תוספת הסבר בדבר. והובאו הדברים להלכה בשלחן ערוך (סימן קפ סעיף ב).

הנחת כיכר לחם שלימה על השלחן
ומכל מקום כתב מרן השלחן ערוך, שאם אחר שהסתיימה הסעודה, לא נותר לחם על השלחן, אסור להביא כיכר שלימה ולהניחה על השלחן, משום שנראה הדבר כדרך עובדי אלילים, שרגילים להניח כיכר שלימה על השלחן לשם העבודה זרה שלהם, כמו שנאמר (בישעיה סה) "העורכים לגד שלחן". ואם ירצה, יוכל להניח על השלחן חתיכות פת חתוכות.

ואם מלכתחילה היתה מונחת שם כיכר שלימה, אין צורך להסירה מן השלחן לאחר הסעודה.

אם בא לברך ברכת המזון, ונגמר הלחם על השלחן
אם כשבא לברך ברכת המזון, רואה שאין לפניו שאריות מהלחם, כיון שאכלו את כולו. מותר להביא לפניו כיכר שלימה כדי לברך לפניה ברכת המזון. ואין בזה איסור מן הדין. מכל מקום טוב הדבר, שיחתוך מעט מן הפת, כדי שלא תהיה שלימה. (הגר"א סימן קפ סק"ה, ובן איש חי פרשת שלח לך, וכף החיים סק"ז).

הנהגת המקובלים בליל שבת
כתבו רבותינו המקובלים, שבליל שבת, יש להשאיר חתיכות פת שנותרו על השלחן למשך כל הלילה, ומכסים אותן במפה.

ולסיכום: יש להותיר תמיד מעט לחם על השלחן שאוכלים עליו. ואין להניח בשביל ענין זה כיכר שלימה על השלחן, אלא יחתוך ממנה מעט. ובליל שבת, יש ענין מיוחד להשאיר על השלחן מעט פיסות לחם מכוסות במפה.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה