הלכה ליום חמישי י"ט סיון תשפ"ו 4 ביוני 2026

הוספת מים לתבשיל בשבת

שאלה: כשרואים את סיר החמין בשבת הולך ומתייבש, האם מותר להוסיף מעט מים רותחים, לסיר החמין?

תשובה: שאלה מצוייה היא, שבבתים רבים נוהגים להניח עוד מערב שבת, סיר "חמין" על הפלאטה של שבת. והוא הולך ומתבשל על גבי הפלאטה עד ליום שבת בבוקר. ופעמים רבות מחמת טעות, לא שמו מספיק מים בסיר, והתבשיל הולך ומתייבש. ויש המוסיפים מים רותחים לתוך הסיר, כדי למנוע את שריפת החמין.

דברי רבינו יונה
והנה ראש המדברים בדין זה, הוא הרב רבינו יונה, באגרת התשובה שלו, שכתב בזו הלשון: מכשלה גדולה בידי מקצת העם, שטומנים מערב שבת קומקום של מים חמים, כדי לתת לתוך הקדירה (הסיר) בשבת כשהתבשיל מצטמק (נשרף). ואפילו אם המים החמים הם רותחים, מכל מקום, כשמְעָרִים (שופכים) אותם מתוך הקומקום, פסקה רתיחתם לאלתר, ואינם יכולים לבשל, וחוזרים להתבשל בקדירה. ויש בדבר איסור משום בישול.

כלומר, מאחר וכאשר שופכים את המים מהקומקום, הם מתקררים מעט, ואחר כך חוזרים לרתוח בסיר, יש בדבר איסור משום בישול בשבת. (ויש אריכות בהסבר הדברים בדברי הפוסקים).

דברי רבינו נסים
ולעומת הרב רבינו יונה, דעת רבינו הר"ן (שבת קמה:), שאין בדבר איסור, משום שהמים רתחו כבר לפני שבת, וכלל גדול בידינו "אין בישול אחר בישול", כלומר, מאחר והמים נתבשלו כבר, שוב לא שייך איסור לבשל את אותם המים, אף על פי שהם מצטננים כשמערים אותם לתוך הסיר.

הלכה כדעת רבינו יונה
אמנם ביארנו כבר, שאנו פוסקים להלכה ש"אין בישול אחר בישול", היינו דוקא בדבר יבש, כגון בשר, דגים, פת לחם וכיוצא בזה. אבל דבר לח, כגון מרק, או מים, שייך בו איסור בישול אף על פי שנתבשל כבר. (וכל שכן במים, שיש אומרים שלכל הדעות שייך בהם איסור בישול).

ולכן כתב מרן השלחן ערוך (סימן שי"ח), שיש למחות ביד המיקלים לערות מים רותחים לתוך התבשיל בשבת, משום שיש בדבר איסור בישול.

מנהג האשכנזים, והמנהג שנהגו במרוקו
ואמנם יש נוהגים להקל בדבר, בפרט מאחינו האשכנזים, ונוהגים כן על פי הוראת הרמ"א (שהיקל בזה במים רותחים, אבל לא במים צוננים). אבל למנהג הספרדים יש להחמיר, שלא להוסיף מים רותחים לסיר החמין בשבת.

ואף על פי שבכמה מערי מרוקו נהגו להקל בדבר, ובודאי מנהגם הוקבע על פי דעת גדולי רבותינו חכמי המערב, שהיו גדולים בתורה וצדיקים וחסידים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל האריך לדון בזה, (בספר חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד שצ), והעלה שמאחר וכאן בארץ ישראל נהגו להחמיר בדבר כהוראת מרן השלחן ערוך, לכן על כולם לנהוג כמנהג ארץ ישראל ולהחמיר בדבר. עד כאן דבריו.

עצה להוספת מים ללא איסור
ובפרט שיש עצה לצאת מן הספק, להניח שקית ("קוקי" וכדומה) עם מים בתוך סיר החמין עוד לפני שבת, ואם יחסרו מים בתבשיל, יהיה ניתן לנקב את השקית, והמים ישפכו על התבשיל ויצילוהו מן השריפה.

ולסיכום: אין להקל ולשפוך מים רותחים על גבי סיר החמין בשבת. ויש להקל בזה, אם מניחים בערב שבת שקית מים בתוך סיר החמין, וכאשר רואים שהתבשיל מתייבש, מנקבים את השקית, והמים נגררים מאליהם לתוך התבשיל.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקשר להלכה להוסיף מים לתבשיל. רב אחד שהולך לפי הרב עובדיה שליט"א, נתן לנו רעיון. לקחת את הסיר מתחת הברז של המיחם, באופן שהברז יהיה בתוך אויר הסיר. ואז זה יהיה מכלי ראשון לכלי ראשון. האם זה נכון? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

הפתרון שהוצע בדבריכם, אינו נכון להלכה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה