הלכה ליום רביעי ט"ו חשון תשפ"ג 9 בנובמבר 2022

האכלת צפורים הסגורות בכלוב בשבת

שאלה: יש ברשותי כלובים של צפורים, ועלי להאכיל אותן בשבת. ואופן ההאכלה הוא כזה, שעלי לפתוח את דלתות הכלוב, ולהוציא מהן את כלי המזון והמים, ולאחר מכן למלאותם במזון ובמים, ושוב להחזירם לכלוב. האם יש בדבר בעיה הלכתית משום "צידה" בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי הלכות צידה. ובכללן, שאם נכנסה ציפור לתוך כלוב בשבת, אסור לסגור עליה את דלת הכלוב, כי בכך היא נצודה, ויש בדבר איסור מן התורה. ועתה לשאלתינו:

ראשית, בודאי שיש מקום לשאלה זו, שהרי בשעה שפותחים את כלוב הצפורים, ישנם כמה רגעים שהן יכולות לנוס על נפשן ולברוח מהכלוב. ובשעה שסוגרים אחר כך את דלת הכלוב, הצפורים חוזרות ונצודות שנית.

ובאמת שאילו היה מדובר בבעלי חיים "ביתיים" כגון כבשים ועזים, שאין דרכם לברוח כלל מתפיסת אדם, לא היה בדבר איסור צידה בשבת. שהרי אפילו לגבי תרנגולות ואווזים שרגילים לחזור לכלוב שלהם בכל עת, כתבנו שאין בהם איסור צידה בשבת. ומותר לסגור את הדלת אחריהן (לדעת מרן השלחן ערוך). וכל שכן בכבשים ועזים (שאינם מרדניות), שאינם בורחות כלל מיד אדם, ולא שייך בהן איסור צידה בשבת. (ואם הן מרדניות, וצריך תחבולות לתפסן, יש בהן איסור צידה בשבת). אך בהיות ומדובר בצפורים, שבודאי הן בורחות מיד אדם, יש לדון אם יש בדבר איסור צידה בשבת.

ואמנם הגאון רבי ישמעאל הכהן, בשו"ת "זרע אמת" (סימן לח), כתב שאף על פי שכאשר העופות היו בכלוב, הן כבר היו נצודות, מכל מקום מאחר ובפתיחת דלתות הכלוב בטלה צידתן, מי שיבא ויסגור שוב את פתח הכלוב עובר על איסור צידה בשבת. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים (אף שיש מחלוקת בדבר. עיין בספר חזון עובדיה ח"ה עמוד קד).

ורק אם בשעה שפתח את דלת הכלוב, אז היה עומד מול הפתח, באופן שהצפורים לא תוכלנה לברוח, אז אין איסור כלל בסגירת הדלת שנית, אבל אם היה רגע אחד שיכלו הצפורים לברוח, ושוב חזר וסגר עליהן, עובר משום "צידה בשבת".

ובספר בדי השלחן יעץ לסוחרי עופות לעשות "דלתות כפולות" לכלובים, כדי שאם יפתחו דלת אחת, הדלת השניה תשאר נעולה, ואחר כך כשיפתח את הדלת השניה, ינעל את הראשונה. אולם תקנה זו לא תועיל לבעלי כלובים קטנים של עופות. ועליהם לנהוג באחת משתי הדרכים:

או לדאוג מראש, מערב שבת, להניח די מזון ומשקה לעופות, שיספיק להם לכל השבת. או שיוציא את כלי המזון והמשקה בזהירות, באופן שכל העת ידו תכסה את פתח הכלוב, ואז יהיה רשאי לסגור את דלתות הכלוב ללא חשש. (ואם דלתות החדר שהעופות בתוכו סגורות, אזי יש אופנים שניתן להקל בדבר יותר. ולא נוכל להאריך עוד כאן).

ולסיכום: צפורים הסגורות בכלוב, אסור לפתוח את דלתות הכלוב בשבת, ולחזור ולסוגרן, משום שבסגירת הדלתות יש איסור "צידה". ולכן יש להזהר להניח את היד כנגד הפתח, באופן שהעופות לא יוכלו לברוח בשעת פתיחתו, ואז יהיה מותר לחזור ולסגור את פתח הכלוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום.
יש לנו אוגר שגר בכלוב.
האם מותר לנו לפתוח את הכלוב כדי לתת לו להסתובב בבית בשבת, בלי להחזיר אותו לכלוב בשבת (כלומר בכוונה להחזיר אותו במוצ"ש)? תודה ז' כסלו תשפ"ג / 1 בדצמבר 2022

מותר לעשות כן. תבורכו,

בס"ד
שלום רב ,
בסידור תפילה באנא בכוח -בשחרית האם נדרש לחזור על פסוק היום 3 פעמיים (כמו בשמע של המיטה) והאם שליח הציבור אומר זאת בקול? ט"ו חשון תשפ"ג / 9 בנובמבר 2022

לא. בשחרית אומרים רק פעם אחת. 

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה